בש"פ 5056/06 מדינת ישראל נ. פלוני

1.זהו ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי (כב' השופט דרורי) מיום 15.6.06 בה דחה ערר שהגישה המדינה על החלטת בית-משפט השלום (כב' השופט ר' וינוגרד) מיום 14.6.06 בה נדחתה בקשת המדינה לעצור את המשיבה עד תום ההליכים והוחלט לשחררה בתנאים.

בית-המשפט המחוזי עיכב את ביצוע החלטת השחרור כדי לאפשר למדינה לערור על ההחלטה.

2.כנגד המשיבה, נערה בת 14 ו-7 חודשים, הוגש כתב-אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. המשיבה מואשמת בכך כי ביום 13.6.06 בשעות הבוקר, בשכונת בית אברהם אבינו בחברון, השתתפה בהתפרעות ובהתקהלות אסורה, זרקה חפצים לעבר שוטרים, התיזה עליהם מים, דחפה, ירקה ונשכה שוטר שניסה לעוצרה, וכל זאת אגב עימות עם כוחות הביטחון שהיו במקום. נוכחות הכוחות נבעה מכך שהגיעו למקום כדי להקים חומה המפרידה בין בית משפחת שרבאתי הפלשתינאית לשכונת אברהם אבינו. בגין מעשיה באותו ארוע, הואשמה המשיבה בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ובהתפרעות. כמו כן, לאחר שנעצרה, העבירה המשיבה לעצורה אחרת שתי מחטים רפואיות ובכך הואשמה בהחזקת דוקרן בניגוד לחוק.

3.ראוי לציין, כי כנגד המשיבה מתנהלים תיקים רבים בבית-המשפט, המייחסים לה עבירות שונות שביצעה כנגד גורמי אכיפת החוק במהלך השנה, וכן עבירות של היזק בזדון שבוצעו בתחומי בית שרבאתי. מבין העבירות בהן היא נאשמת באותם הליכים ישנן עבירות חסימת דרכים והבערת צמיגים, תקיפת שוטרים ונסיון העלבת עובד ציבור, נסיון תקיפת פועלים שעסקו בשיפוץ בית שרבאתי, תקיפת תלמידות פלשתינאיות מהיישוב חברון, השגת גבול והיזק בזדון לבית פלשתינאי בחברון, והפרעה לשוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

4.המשיבה לא התייצבה למועד הוכחות בשני תיקים פליליים המתנהלים נגדה בבית-משפט לנוער.

5.בהליך שלפנינו, הדיונים בערכאות קמא התמקדו בעילות המעצר ובחלופות מעצר, מתוך הנחה כי ישנן ראיות לכאורה לעבירות נשוא כתב-האישום.

6.בדיון בבית-משפט השלום הודיע אבי המשיבה כי הוא ובתו אינם מכירים בסמכות בית-המשפט לדון את המשיבה, וכי אינם מוכנים לקבל על עצמם כל תנאי שיקבע בית-המשפט, לרבות הפקדה, ערבות צד ג', וכיוצא באלה. המשיבה אף סרבה לחתום על הזמנה למשפט באחד האישומים התלויים נגדה.

7.בית-משפט השלום דחה את הבקשה לעצור את המשיבה והורה על שחרורה בתנאים הבאים:

ערבות צד ג' של שני ערבים על סך 5,000 ₪; מעצר בית מלא בחברון בהשגחת אחד מהוריה עד ליום 16.6.06 אחר הצהריים; והרחקת המשיבה מבית שרבאתי עד ליום 16.7.06.

8.המדינה עררה על ההחלטה ובית-המשפט המחוזי דחה את הערר והותיר את תנאי השחרור על כנם.

9.בעררה בפני טוענת המדינה כי קביעות בתי-משפט השלום והמחוזי אינן מתיישבות עם עוצמת הסיכונים הכרוכים בהתנהגותה הפרועה והאלימה של המשיבה כלפי רשויות אכיפת החוק, ומקום שהמשיבה חוזרת ומצהירה כי היא תפר כל צו שיוטל עליה ולא תשתף פעולה עם כל תנאי שיוטל עליה על ידי בית המשפט. על פי הטענה, תנאי חלופת המעצר שהוטלו על המשיבה חורגים מכל אמת מידה מקובלת בהליכי מעצר, והם שקולים כמתן היתר לשחרורה בלא כל מגבלה אפקטיבית "חזרה הישר אל זירת המריבה", כלשון המדינה בעררה. עם זאת, המדינה הבהירה כי היא אינה מבקשת להשיג את מטרות המעצר דווקא על דרך מעצר המשיבה מאחורי סורג ובריח, ולעמדתה, ניתן להסתפק בחלופת מעצר בתנאים נאותים שיבטיחו את התייצבותה של המשיבה למשפטה, ויתנו מענה לסיכון מפני חזרתה לבצע עבירות מן הסוג שברקע הליך זה.

10.בפתח ההליך שבפני הודיעה המשיבה כי אינה מעוניינת בייצוג משפטי כלשהו – בין של הסניגוריה הציבורית ובין של עורך דין, ובין של אביה שנכח באולם. גם לאחר שהוסברה לה משמעות הדבר, עמדה בסירובה, והטיחה באולם בית-המשפט כי היא לא מכירה בסמכות בית-המשפט ואין לה אימון בו, ובגורמי אכיפת החוק. אבי המשיבה נכח באולם ואף נשא דברים, אולם ציין כי הוא אינו טוען לעניינה של בתו, שכן הוא מכבד את בקשתה שלא להיות מיוצגת. גם לשאלה שהופנתה אליו אם יוכל להציע הצעה קונסטרוקטיבית כדי לאפשר הצבת תנאים סבירים לשחרור המשיבה ענה כי לא יגיב לגופם של דברים.

11.העבירות בהן מואשמת המשיבה בכתב-האישום שברקע הליך זה הן רציניות וחמורות. מצטיירת מהן תמונה של נערה הנוקטת, ביחד עם אחרות, פעולות אלימות אקטיביות נגד כוחות בטחון הפועלים בשטח, ובהן יידוי אבנים, זריקת ברזלים וקרשים, שפיכת מים וזריקת חפצים אחרים על גורמי אכיפת החוק. כאשר שוטרים הגיעו לעוצרה, השתוללה המשיבה, דחפה אותם, ירקה עליהם ונשכה שוטר בידו. לאחר שנעצרה, ניסתה להעביר לעצורה אחרת שתי מחטים רפואיות. חומרתו של הסיכון הנשקף מהמשיבה לשלום הציבור מעצים נוכח העובדה כי מתנהלים כנגדה עוד 7 תיקים פליליים נוספים ממועדים שונים, הנסבים על עבירות דומות כנגד שוטרים, חסימת צירי תנועה והבערת צמיגים, והסגת גבול והיזק בזדון לבית פלשתינאי בחברון. כפי שצויין בבית-המשפט, בחלק מהתיקים כבר נקבעה אשמתה של המשיבה, ותיקים אחרים מצויים בשלבים שונים של הליכים משפטיים. באחד ההליכים המשיבה לא התייצבה למשפטה, ואחריותה לבצוע העבירות נקבעה בהעדרה.

12.אין ספק כי אופי העבירות והרקע הכולל המיוחד למשיבה מחייבים נקיטת אמצעים ראויים כדי להבטיח את שלום הציבור מפניה. חרף קטינותה, יד מעלליה קשה, היא פורעת כל חוק וסדר והתנהגותה גובלת בעבריינות בוטה תחת מעטה אידיאולוגי אשר ספק אם היא מסוגלת לרדת לעומקו. אילו היה עומד לפנינו בגיר, אין ספק כי דינו היה מעצר עד תום ההליכים, כדי לבודדו מן הציבור ולהגן בכך בהגנה מתחייבת על הסדר והביטחון הציבורי. אולם, בהינתן עובדת קטינותה של הנערה, יש למצות כל כמאמץ על מנת להשיג את שלום הציבור באמצעים שיפגעו פחות בחירותה האישית ולאזן בכך איזון מתחייב בין אינטרס הציבור לשלומה כקטינה. עם זאת, יש להבהיר ולהדגיש כי חלופת המעצר המתבקשת לגבי הקטינה נועדה לתת פתרון מידתי, תוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין ההגנה על שלומו של הקטין. אין להפר מידתיות זו על דרך של הפקרת האינטרס הציבורי כליל באמצעות שחרור בלא תנאים, או בתנאים שאין בהם ממש כדי להשיג את תכלית האינטרס הציבורי. תנאי החלופה שהוצגו בערכאות קמא אינן הולמות על רקע כלל נסיבות ותנאי הענין, ואינן יכולות לעמוד.

עוד יובהר בהקשר זה, כי מפתחות חלופת המעצר מצויים בידיה של הנערה ובידי הוריה. התנכרות מצידם להליכי בית-המשפט ולתנאי החלופה שייקבעו, יטילו עליהם, ועליהם בלבד, את האחריות לתוצאות. כבר הובהר בפנייה ישירה אל אבי המשיבה באולם בית-המשפט כי רצוי שישקול ליטול אחריות על בתו וישתף פעולה במציאת תנאי שחרור הולמים. לפי שעה הוא סירב לכך. יש לקוות כי אחריותו כאב תיגבר על מניעים אחרים, וכי יימצא פתרון יעיל וממשי אשר יקטין את הנזק הצפוי לבתו בשהייה במעצר.

13.בנסיבות העניין, על רקע חומרת מסוכנותה של המשיבה כעולה מן הנתונים שברקע הליך זה מצד אחד, ונוכח קטינותה מצד שני, אני מחליטה כדלקמן:

(א)

החלטות בית-משפט השלום ובית-המשפט המחוזי מבוטלות.

(ב)

המשיבה תשוחרר מן המעצר בחלופת מעצר, בהתאם לתנאים הבאים:

(1)

ערבות כספית של כל אחד מהוריה בסכום של 15,000 ש"ח כל אחד;

(2)

הפקדה כספית במזומן בסכום של 7,000 ש"ח;

(3)

מעצר בית מלא במשך כל שעות היממה במקום מתאים המצוי מחוץ לתחום איזור חברון, בפיקוח אדם שיימצא מתאים לכך; (להלן – "המפקח")

(4)

ערבות צד ג' שתיחתם על-ידי המפקח בסכום של 15,000 ש"ח.

(5)

אם בתום 21 יום מתחילת מעצר הבית לא יסתיים המשפט, ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר, כדי לשקול אפשרות צמצום שעות מעצר הבית לצורך חזרה הדרגתית ללימודים או לעיסוקים אחרים בחופשה מלימודים.

(6)

אישור מקום מעצר הבית והתאמת המפקח ייעשה בבית-משפט השלום. במידת הצורך ניתן לשלב בהליך את שירות המבחן לנוער.

(ג) באם תנאי החלופה לא יקויימו, והמשיבה תישאר עקב כך במעצר, מומלץ בזה להחיש ככל הניתן את ניהול המשפט ככל האפשר אף בימים הקרובים, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של העניין.