בש"פ 5071/99 מדינת ישראל נ. סייף אבוקישק

נגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי, המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, גניבת רכב, הצתה והשמדת ראיה. מדובר בשוד שבוצע ב4.8.98- בחנות תכשיטים בשם "הבורסה לתכשיטים" בשד' שאול המלך בת"א.

העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו. זאת עוד ב23.11.98-. משפטו החל, לדברי הסניגור, רק 7 חודשים יותר מאוחר. היום המשפט קבוע, כנראה לסיום, ליום 5.9.99. בשעתו, כאשר העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו, הוא לא השלים עם המעצר הזה וערר לבית משפט זה בבש"פ 673/99. הערר נדחה. מה שמובן מתוך קריאת ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים וכן הערר בבש"פ 673/99- הוא, שהראיה המרכזית ששכנעה את בית המשפט לעצור אותו היתה בדיקת ד.נ.א שמצאה תאימות בין פרופיל הד.נ.א שנלקח מבדיקת דם של העורר לבין דגימה שנלקחה מזירת העבירה.

לפי חוות דעת המומחה, הסיכוי של זהות שני אנשים לאותו פרופיל ד.נ.א היא אחת ל120,000,000-. החקירה הנגדית בבית המשפט הסכים המומחה לכך, שהסטטיסטיקה הזו אינה נכונה כשמדובר בקרובי משפחה קרובים, אולם מבלי שהוא יקבל תמונה של פרופיל ד.נ.א של אחיו של העורר, הוא לא יוכל לאמר מהי מידת הסיכוי שהדגימה שנלקחה מזירת הפשע היא של אחד מאחיו של העורר. לשאלה נוספת של הסניגור אמר, שאינו יכול לשלול את האפשרות שהדגימה מזירת הפשע שייכת לאחד מאחיו של העורר, בלי לקבל פרופיל של הד.נ.א שלהם.

על יסוד העדות הזאת הוגשה בקשה לעיון מחדש במעצר, בטענה שחל כרסום משמעותי בראיות התביעה. הבקשה הזו נדונה על ידי כב' השופט סטרשנוב, אשר דחה אותה ב29.7.99-. הנימוק לדחיית הבקשה היה, שלדעת השופט, עדותו של המומחה, מר מוטרו, בחקירה נגדית, לא היוותה שינוי מפליג או קיצוני, שגרם לכשל ראיות התביעה.

הסניגור, מר קליין, סבור שטעות היא בידי השופט. המומחה אמר במפורש:

"כל עוד לא יוצג לי מבנה גנטי של האחים, אני לא מוכן לשלול את האפשרות שהנאשם לא מעורב במעשה. הגם קיימת סבירות גדולה שהנאשם הוא מעורב, אבל אני מציע לבדוק אם יש ראיה כשלהי שתתמוך בכך או תשלול".

כשאני מעיין בהחלטות שקדמו לעדותו של המומחה הזה, הן זו של השופט בבית המשפט מחוזי, והן זו של השופטת דורנר בבית המשפט זה, אני רואה שגם לפני מתן העדות הזו, השופטים היו ערים לכך, שיתכן שחוות הדעת של המומחה מוטרו אינה "הרמטית". לכן, נראה לי, שצדק השופט סטרשנוב שלא ראה בכך שינוי מפליג, שמצדיק שחרור בשלב זה, מה גם שהמשפט ממש עומד לפני סיומו.

לאור האמור אני דוחה את הערר.

בפני גם בקשה של המדינה להארכת המעצר ב90- יום החל מה8.8.99- ועד לסיום ההליכים. כפועל יוצא ממה שאמרתי בקשר לערר, אני נעתר גם לבקשה הזו. אני מאריך את המעצר ב90- יום או עד לסיום ההליכים נגד העורר בתיק ת.פ.ח. 10379/98 של בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המועד המוקדם.