בש"פ 5073/09 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפניי ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צ' זילברטל), שבה קבע כי המשיב ישוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שבמסגרתו יוחסו לו שישה אישומים בעבירות של מעשים מגונים שביצע בשלוש קטינות בגילאים שבין 10 ל-12 שנים. עם הגשת כתב האישום (אשר תחילה כלל ארבעה אישומים), התבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית משפט השלום החליט על העברת עניינו של המשיב לשירות המבחן למבוגרים על מנת לבחון קיומה של חלופת מעצר טיפולית שיהיה בה כדי להקטין את מסוכנותו של המשיב. לאחר קבלת תסקיר מעצר, החליט בית משפט השלום על שחרור המשיב בתנאים שהעיקרי שבהם הוא מעצר בית בפיקוחם של שלושה מפקחים ובאיזוק אלקטרוני. בית המשפט ציין בהחלטתו כי התסקיר אינו חד משמעי ומעלה קשיים, אך בסופו של יום חלופת המעצר יכולה לצמצם במידה רבה את מסוכנותו של המשיב.

על החלטה זו עררה העוררת לבית המשפט המחוזי ובד בבד הגישה כתב אישום מתוקן, הכולל שישה אישומים. בית המשפט המחוזי דחה את הערר ונימק את החלטתו בכך שפיקוח רצוף על המשיב יכול לאיין במידה ממשית את הסיכון הנובע ממנו. בית המשפט הוסיף כי למשיב אין הרשעות קודמות, כי הוא מודע לקשייו (אף כי נכונותו לטפל בהם אינה חד-משמעית), למעשיו לא התלוותה אלימות של ממש ובמקום הימצאו המיועד - ישיבה - הוא אינו צפוי להיות בקרבת ילדות או נערות.

2.

העוררת עררה על החלטת בית המשפט המחוזי לפני בית משפט זה. בית המשפט העליון (כבוד השופט ח' מלצר) החליט, לפי הסכמת הצדדים, לקבל את הערר והורה כי המשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים. בית המשפט הוסיף עם זאת כי תיבחן האפשרות להציע למשיב טיפול תרופתי תוך כדי הימצאות המשיב במעצר או במסגרת חלופת המעצר שהוצעה, ואם הצדדים יגיעו להסכמה בעניין זה, יגישו הסדר מוסכם לערכאה הדיונית. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה – כך נקבע – יוכל המשיב לבקש עיון חוזר לפני הערכאה הדיונית.

3.

בעקבות החלטת בית-המשפט העליון אובחן המשיב על-ידי מומחה לפסיכיאטריה ועל-ידי מומחה לאנדוקרינולוגיה, אשר מצאו כי המשיב זקוק לטיפול תרופתי לפחות לתקופה מסוימת, ומתאים לטיפול כזה בשילוב עם טיפול התנהגותי במסגרת שירות המבחן. כיוון שכך, הוגשה מטעם המשיב בקשה לעיון חוזר וביום 15.6.2009 החליט בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב, והורה על שחרורו של המשיב לפי התנאים שנקבעו בהחלטתו הקודמת ובכפוף למתן טיפול תרופתי. שחרור המשיב נועד, בין השאר, לאפשר את מתן הטיפול התרופתי, שאינו ניתן למי ששוהה במעצר. על החלטה זה הגישה העוררת את הערר שלפני.

4.

העוררת טוענת כי אין בהתאמתו של המשיב לקבלת טיפול תרופתי כדי להפחית ממסוכנותו, שעליה ניתן ללמוד מחומרת המעשים בהם מואשם המשיב, כמו גם מנסיבות ביצועם. כך, לטענת העוררת, המשיב ביצע חלק מן המעשים המיוחסים לו אף לאחר שנחקר באזהרה במשטרה. בהקשר זה גם מפנה העוררת לתסקיר שנערך בעניינו של המשיב. העוררת מוסיפה כי להבנתה, המלצת שירות המבחן היתה לשחרור בפיקוח שני מפקחים בו זמנית ולא לסירוגין. העוררת טוענת עוד כי הישיבה אליה ישוחרר המשיב היא מקום ציבורי, אליו יכולים להיכנס גם קטינים. בנוסף, רק אחד מבין המפקחים שנקבעו הופיע בפני בתי המשפט קמא ואחד מן המפקחים האחרים מפקח באותה עת על עצורים נוספים, הנמצאים במקום כחלופת מעצר, כך שנפגמת יכולתו לפקח גם על המשיב באופן אפקטיבי. העוררת חולקת גם על האופן בו פירש בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט העליון וטוענת כי נקודת המוצא

בהחלטה היא מעצר המשיב עד תום ההליכים, תוך בדיקת האפשרות לקבל טיפול רפואי בזמן המעצר, וזאת משום שהטיפול התרופתי מתחיל להשפיע רק כעבור מספר חודשים. לא שוכנעתי כי כך יש לפרש את החלטת בית-המשפט העליון.

5.

המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו. קמה עילת מעצר ואילו מצאה הערכאה הראשונה כי אין מקום להמיר את המעצר בחלופה אחרת – יתכן שלא הייתי מתערב בהחלטה. דא עקא שעניינו של המשיב נבחן כבר בפני בית-משפט זה (כבוד השופט מלצר) ולאחר שבאה הסכמה מטעם הצדדים באשר להמשך הברור של עניינו של המשיב, הופנה המשיב לבדיקה רפואית. בצדק כותב בית-המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 15.6.2009, כי ניתן ללמוד מהחלטת בית-המשפט העליון כי מגמת הדיון הקודם הייתה לבחון גם את התאמת המבקש לטיפול תרופתי תוך כדי שחרורו לחלופת מעצר. בעקבות ההסכמה שנרשמה הופנה כאמור המשיב לבירור שאלת הטיפול התרופתי כבר בשלב זה של העתיד.

הדיון היום אינו יכול להתקיים במנותק מן ההליכים שקדמו לו. בית המשפט המחוזי פעל בעניינו של המשיב על פי נסיבות המקרה הזה ולאור ההליכים שנתקיימו עד כה בערכאות הראשונות ובבית-משפט זה. בנסיבות אלה אין מקום להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

יובהר, עם זאת, כי כפי שכבר נקבע, תנאי לשחרור הוא הסדרה מלאה של האיזוק האלקטרוני, הסדרה מלאה של הטיפול התרופתי – תחילתו, סיומו ומקום מתן הטיפול, והבטחה כי במשך 24 שעות ביממה ישהה במחיצתו של המשיב אחד מן המפקחים שהוצעו. תנאי אחרון זה יכנס לתוקפו רק לאחר שיתייצבו כל המפקחים המוצעים בפני בית-המשפט קמא על-מנת שיבחן התאמתם לתפקיד שהוטל עליהם. עד לקיום התנאים כולם או עד תום משפטו של המשיב – לפי המוקדם יותר – יישאר המשיב במעצר.