החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5077/08 מדינת ישראל נ. קולט קוומי אמה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת המדינה להארכת מעצר נאשם לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

נבחנה בקשת המדינה להארכת מעצרו של נאשם זר באשמת חבלה בכוונה מחמירה ושיבוש הליכים. אף שקצב המשפט איטי ופוגע בסעיף 61, הבקשה התקבלה והמעצר הוארך ב-90 ימים בשל עילת מעצר וחשש להימלטות, תוך הפניה לבית המשפט המחוזי לסיים את ההליך.

העובדות

הנאשם, תושב גאנה השוהה בישראל שלא כדין, מואשם בחבלה בכוונה מחמירה בקטטה בה פצע אדם בשבר בקבוק, בשיבוש מהלכי משפט בהזדהות בשם בדוי ובשהייה שלא כדין. כתב האישום הוגש באוגוסט 2007, הנאשם כופר, ונשמעו שבעה עדי תביעה בשלוש ישיבות. חלופת מעצר שהוצעה נמצאה בלתי ראויה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של הנאשם ב-90 ימים לאחר שחלפה תקופת מעצר ארוכה
  2. 2.האם קצב ניהול המשפט והעומס על בית המשפט המחוזי מצדיקים שחרור לחלופת מעצר

הלכות

  1. 1

    קיימת עילת מעצר סטטוטורית בשל מעורבות לכאורה באלימות חמורה, וזהות בדויה והיותו תושב זר מעוררות חשש להימלטות ושיבוש הליכים.

    ״בעניינו של המשיב מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית (סעיף 21(א)(1)(ג)(4)), לחוק המעצרים, הואיל ולכאורה הוא היה מעורב באלימות חמורה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קצב שמיעת המשפט איטי ופוגע בהוראת סעיף 61, אך עומס מערכתי אינו מצדיק שחרור נאשם מסוכן, ובית המשפט המחוזי נדרש לסיים את ההליך בתקופת המעצר.

    ״לא יהא זה נכון להניח את סכנתו של המשיב לפתחו של הציבור על ידי שחרורו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצרו
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • שיבוש מהלכי משפט
  • שהייה בישראל שלא כדין
  • עילת מעצר סטטוטורית
  • חלופת מעצר
  • חשש להימלטות מאימת הדין
  • עומס

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5077/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

קולט קוומי אמה

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ט' בסיוון התשס"ח

(12.6.08)

בשם המבקשת:

עו"ד אביה גליקסברג

בשם המשיב:

עו"ד לחן מאיר

החלטה

המשיב עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, באשמת ביצוען של מספר עבירות: חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט ושהייה בישראל שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 329(א)(1) ו-244 לחוק העונשין, וסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

במישור העובדתי נטען, כי המשיב, תושב גאנה השוהה בישראל שלא כחוק, היה מעורב בקטטה במהלכה פצע אדם עם שבר בקבוק בצווארו ובפניו. בהמשך, הזדהה המשיב בפני חוקרים בשם בדוי מתוך כוונה לשבש מהלכי חקירה.

כתב האישום כנגד המשיב הוגש בסוף חודש אוגוסט 2007, ועתה עותרת המדינה להארכת מעצרו מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

המשיב כופר בעובדות שיוחסו לו, ומאז קיים בית המשפט שלוש ישיבות להוכחות, במהלכן נשמעו 7 עדי תביעה. העד האחרון מטעם התביעה עתיד להישמע ביום 6.7.08, ואז תחל פרשת ההגנה.

בעניינו של המשיב מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית (סעיף 21(א)(1)(ג)(4)), לחוק המעצרים, הואיל ולכאורה הוא היה מעורב באלימות חמורה. יתרה מכך, הנאמר באישום השני (שימוש בזהות בדויה), והעובדה כי מדובר בתושב גאנה, מעוררים חשש להימלטות מאימת הדין ושיבוש מהלכי משפט. חרף זאת, בחן בית המשפט המחוזי חלופת מעצר אותה הציע המשיב, אולם זו לא נמצאה ראויה. אכן, קצב שמיעת משפטו של המשיב רחוק מלהניח את הדעת, ויש בו פגיעה לא מבוטלת בהוראת המחוקק בסעיף 61 לחוק המעצרים. אולם, והדבר ידוע, על בתי המשפט המחוזיים, ובעיקר על המותבים הדנים בפלילים, רובץ עומס קשה, לו צריך היה זה מכבר למצוא פתרון מערכתי. אף שפתרון מסוג זה טרם נמצא, סבורני כי לא יהא זה נכון להניח את סכנתו של המשיב לפתחו של הציבור על ידי שחרורו. אולם, שעה זו קרבה ובאה, ועל כן מתבקש בית המשפט המחוזי לעשות ככל הניתן כדי לסיים את ההליכים בפרשה זו במהלך תקופת המעצר עליה אורה.

אני מקבל אפוא את הבקשה, ומעצרו של המשיב מוארך ב-90 ימים, שתחילת מניינם ביום 10.6.08 או עד למתן פסק הדין בת"פ 8266/07 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, ט' בסיוון תשס"ח (12.6.08).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1קיימת עילת מעצר סטטוטורית בשל מעורבות לכאורה באלימות חמורה, וזהות בדויה והיותו תושב זר מעוררות חשש להימלטות ושיבוש הליכים.
  2. 2קצב שמיעת המשפט איטי ופוגע בהוראת סעיף 61, אך עומס מערכתי אינו מצדיק שחרור נאשם מסוכן, ובית המשפט המחוזי נדרש לסיים את ההליך בתקופת המעצר.