בש"פ 5099/10 שמוליק זאווי נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מיוחסות לו עבירות שונות הנוגעות למכירה ושיווק של טבליות ויאגרה, סיאליס ולויטרה אשר מפרות סימני מסחר ולפי הנטען יוצרו ללא רשותו של בעל הסימן. לפי הנטען על ידי המשיבה עסק העורר בתחום זה במשך מספר שנים והעלים הכנסות בהיקף של למעלה מחמישה מיליון שקלים. משהוגש כתב אישום עתרה המשיבה למעצר עד תום הליכים. בית המשפט המחוזי הורה על שחרור בתנאים. אחד התנאים היה הפקדה במזומן של 500,000 ש"ח. לאחר התפתחויות שונות שאין צורך לפרטן הגיע העניין לבית משפט זה. בדיון שנערך ביום 28.3.2010, לפני חברי השופט ח' מלצר, הוסכם כי העורר יוכל להשתחרר אם יפקיד באופן מיידי 200,000 ש"ח וסכום נוסף של 300,000 ש"ח תוך 30 ימים (בש"פ 2402/10). על פי אותה הסכמה השתחרר העורר משהפקיד 200,000 ש"ח. דא עקא, העורר לא הפקיד את 300,000 השקלים הנוספים ובעקבות זאת הוא נעצר ביום 9.5.2010. העורר פנה לבית המשפט המחוזי וביקש להשתחרר. לטענתו, אין ביכולתו להפקיד את הסכום הנוסף. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ומכאן הערר שבפניי.

2.

כאמור, בדיון הקודם בבית משפט זה, ביום 28.3.2010, הייתה הסכמה להפקדה כוללת של 500,000 ש"ח. עתה טוען העורר שאין באפשרותו להפקיד את הסכום. חלפו כחודשיים ימים מאז המעצר בעקבות אי הפקדתו של הסכום הנוסף. נראה לי, כי חלוף הזמן מצדיק בחינה חוזרת של סכום ההפקדה. לפיכך יופחת הסכום הנוסף ויועמד על 100,000 ש"ח. משמע, על העורר להפקיד סכום כולל של 300,000 ש"ח. כל עוד לא יופקד הסכום האמור ייוותר העורר במעצר.