בש"פ 5101/06 אלי לוי נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיא אזולאי) בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, וחבלה בכוונה מחמירה. הרקע לאישומים בכך כי העורר התגורר בתקופה הרלבנטית באוסטרליה והקים שם מסעדה בשותפות עם המתלונן. הוא נאלץ בשלב מסוים לחזור לישראל, והתגלעה מחלוקת בין השניים, שבמסגרתה טען העורר כי המתלונן חייב לו סכום של 60,000 דולר. החל מחודש נובמבר 2005 ועד סמוך לחודש אפריל 2006 התקשר העורר מספר רב של פעמים למתלונן מישראל לאוסטרליה ודרש ממנו את הכסף. המתלונן הכחיש את קיום החוב, ואז העורר איים עליו שהוא יודע היכן מתגוררים הוריו בישראל ושיזהר. אמו של העורר, שאף היא נאשמת בהליך זה התקשרה אף היא פעמים רבות למתלונן ואיימה כי תפגע בו, וכי יש לו ילד העתיד להיוולד, וכדאי שיזהר שלא יפגעו בו.

באישום השני, מיוחס לעורר בלבד כי קשר קשר עם אחרים לסחוט את המתלונן ואת הוריו בדרך של שליחת אנשים לבית ההורים שירו בכלי נשק כדי להפחידם, וכל זאת בציפייה שהדבר יניע את המתלונן לשלם את הכסף. במסגרת הקשר, שכר העורר רכב ומסר אותו לאחרים, וכן מסר להם פרטים על כתובת מגורי הורי המתלונן. למימוש הקשר, הגיעו האחרים לבית ההורים כשהם מחזיקים באקדח. שניים יצאו מהרכב כשהם רצים לבית הורי המתלונן וירו 3 יריות לעבר הבית בכוונה לפגוע בהורים ובמטרה להפחיד את הורי המתלונן. העורר ואדם נוסף התקשרו אותה עת למתלונן ולהוריו וביקשו להזהיר אותם באמצעות "המסר" שנשלח אליהם באמצעות היריות.

3.בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי יש חומר ראיות לכאורה להוכחת האישומים כנגד העורר בכל העבירות המיוחסות לו. כן קבע כי נוכח מסוכנותו של העורר כפי שעולה מהראיות, אין לסמוך על שחרורו בכל חלופה, ולפיכך הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

4.טוען העורר בעררו כי ראיות התביעה אינן תומכות בביצוע העבירות המיוחסות לו. לדבריו, לא היתה לו כוונה כי האחרים יפעלו תוך שימוש בנשק כמתואר בכתב האישום, אלא הוא רק ביקש להפחיד את המתלונן ותו לא, וכלל לא התכוון לירות על בית הוריו של המתלונן. על כך ניתן ללמוד מתמליל השיחות בין העורר למדובב. עוד הוא טוען כי קימת הפלייה בלתי מוצדקת בינו לבין אימו, היא הנאשמת 2 על פי כתב האישום, אשר שוחררה ללא תנאים אף שהיתה שותפה לכל מעשיו של העורר. כן נטען, כי לא נבחנה כל חלופת מעצר בידי בית המשפט המחוזי. מאחר שהעורר נטול עבר פלילי, יש לבדוק את אפשרות שחרורו בחלופה מתאימה.

5.המדינה מתנגדת לשחרורו של העורר. לטענתה הוא מואשם בעבירות המשקפות את מסוכנותו, ואין לשחררו בכל חלופה שהיא.

בתום הדיון בערר ביום 5.7.06 הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר לצורך בדיקת התאמתה של חלופת מעצר באופן כללי, בצד בחינת חלופה ספציפית שהוצעה.

6.בתסקיר מעצר מיום 19.7.06 מנתח שירות המבחן בפירוט את התרשמותו מאישיותו של העורר על רקע נסיבות חייו, ומסקנתו הכללית היא כי קימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות. עם זאת, מציין התסקיר כי המעצר נחווה על ידי העורר כחוויה מרתיעה ומשמעותית, ומבלי להתעלם מהערכת הסיכון, שירות המבחן בדק מספר חלופות אפשריות. שתי חלופות שנבדקו (איציק בר ושמעון רימון בקילומטר ה-101) נמצאו בלתי מתאימות והורדו מן הפרק. אולם בצידו, נבדקה חלופה בבית גב' רינה מזרחי בחולון, חברת ילדות של אמו של העורר. גב' מזרחי הסכימה לפקח על העורר בסיוע אחותה שרה, והשירות התרשם כי מדובר בנשים נורמטיביות המגלות אחריות למשימת הפיקוח והבנה למשמעותה. האחות שרה עברה ניתוח בעת האחרונה ונמצאת בשלבי החלמה אולם היא התייצבה בבית המשפט בדיון האחרון ביום 8.8.06. שירות המבחן בתסקירו הביע ספקנות באשר ליכולתן של הנשים הנזכרות להוות חלופה מתאימה לעורר אשר תספק רמת פיקוח נאותה כפי שנדרש במקרה זה.

המדינה עומדת על המשך מעצרו של העורר לאחר קבלת תסקירי המבחן, בטענה כי מתקיימות לגביו שלוש עילות מעצר – מסוכנות כעולה מכתב האישום, חשש לשיבוש הליכים הנובע מדברים שאמר, המתועדים בחומר ראיות, לפיהם ניסה להשפיע על עדה פוטנציאלית לתאם גרסאות. כן נטען כי קיים חשש להימלטות העורר נוכח עברו אשר היה כרוך בנדידה מארץ לארץ.

ב"כ העורר עתר לשחרור מרשו בחלופת מעצר, ולשאלת בית המשפט השיב כי הוא נכון לקבל על עצמו תנאי של הרכבת אזיקים אלקטרוניים.

7.שקלתי בדעתי, ולאחר התלבטות לא קלה, באתי לכלל מסקנה כי ראוי לשחרר את העורר בחלופת מעצר, שיתלווה אליה, בין היתר, גם תנאי של הרכבת אזיקים אלקטרוניים.

מקרה זה הוא מקרה גבולי, שהקו המפריד בו בין שיקולי האינטרס הציבורי לאינטרס הפרט הנאשם הוא דק מאד. מדובר, מצד אחד, בעורר לו מיוחסות עבירות חמורות של סחיטה באיומים, וקשירת קשר לביצוע פשע, שעיקרן בנסיון לכפות על המתלונן באמצעות איומים ומעשי ירי שבוצעו בידי אחרים וכוונו כלפי בית הורי המתלונן שישלם חוב נדרש. הנכונות להיזקק לאמצעים של סחיטה באיומים, ולאחר מכן לאמצעי הפחדה המגיעים כדי ירי בנשק חם באמצעות שלוחים מתאפיינים במסוכנות רבה, ומזכירים אמצעים הננקטים בידי ארגוני פשע. עוד יש לציין כי העובדה שהעורר יוצא ובא בארצות העולם עלולה להעלות חשש הימלטות מפני אימת הדין באם ישוחרר, ולא נעלם מעיני גם הנסיון או הכוונה מצידו להשפיע על גרסאות עדים.

אולם מנגד, מדובר בעורר שככל הידוע, אין לו עבר פלילי קודם. על רקע זה, אין להוציא מכלל אפשרות כי מדובר מבחינת העורר בארוע חריג שאינו מאפיין את התנהגותו ודרכו דרך כלל. אמו נאשמת באותו כתב אישום, אולם חלקה בעבירות שולי ביחס, והיא שוחררה מן המעצר. תסקיר שירות המבחן אשר כאמור אינו כולל המלצה, מציין כי למעצר עד כה היתה השפעה בולמת ומרסנת על העורר ויש לכך חשיבות בכלל השיקולים. החלופה שהוצעה בבית גב' רינה מזרחי ואחותה אמנם איננה אידיאלית ולא נתמכה בפה מלא בידי שירות המבחן, אך היא חלופה נורמטיבית, שלא נשללה על פניה, וניתן להוסיף לה תנאים שונים שיחזקו אותה וישלימו את הפער הנדרש לצורך מתן בטחון סביר כי חלופת המעצר תכובד.

בנתונים הקיימים, ולאחר שיקלולם, ולא בלי ספקות, באתי לכלל מסקנה כי ניתן לשחרר את העורר בחלופה, בכפוף לכך שלתנאי הערובות לשחרור יתווסף תנאי המחייב את העורר בהרכבת אזיקים אלקטרוניים שיש בו, לכאורה, כדי לענות על חשש ההימלטות וחשש מהפרה אחרת של תנאי החלופה.

לאור האמור, אני מחליטה:

העורר ישוחרר ממעצרו בכפוף לתנאים הבאים:

(1) מעצר בית מלא במשך כל שעות היממה בבית גב' רינה מזרחי בחולון, כאשר הפיקוח על העורר ייעשה בידי גב' מזרחי ובידי אחותה שרה, לסירוגין (להלן – "המפקחות").

(2) פקדון כספי במזומן שיופקד בידי העורר בסך 10,000 ₪.

(3) 3 ערבויות צד ג' בסכום של 25,000 ₪ כל אחת כאשר שתי ערבויות תיחתמנה כל אחת בידי המפקחות גב' מזרחי ואחותה שרה, והשלישית בידי ערב כפי שיאושר בידי בית המשפט המחוזי.

(4) יורכבו אזיקים אלקטרוניים על העורר.

(5) העורר יתייצב בתחנת המשטרה הסמוכה למקום מעצר-הבית פעמיים בשבוע, בימים ב' וה' בשעה 12:00 בצהריים. לצורך ההתייצבות כאמור ילווה העורר בידי אחת המפקחות.

(6) צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדה במשטרה של כל דרכון המצוי בידו של העורר.

הערבויות הכספיות יופקדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.