בש"פ 5109/02 מדינת ישראל נ. מוחמד (בן מוחמד) מחאמיד

1.על המשיב ועל שלושה נאשמים נוספים הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס להם עבירות חמורות נגד בטחון המדינה; למשיב יוחסו עבירות של קיום מגע עם סוכן זר, קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, קשירת קשר לרצח ותמיכה בארגון טרור. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נענה המשיב להצעתו של הנאשם הראשון להיות "שהיד" ולבצע פיגוע התאבדות בסניף בנק הפועלים בחדרה ביום של תשלום קצבאות ביטוח לאומי כאשר נמצאים בסניף לקוחות רבים. יומיים לפני המועד המתוכנן נעצרו הנאשמים ותוכניתם לא יצאה אל הפועל. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' גרשון), בהחלטתו מיום 28.10.01, ציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. חברי הנכבד השופט א' א' לוי, בהחלטתו מיום 12.11.01, דחה את עררו של המשיב על ההחלטה.

משלא נסתיים המשפט תוך תשעה חודשים מבקשת עתה המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים.

2.כפי עולה מבקשתה של המדינה ומדברי באת כוח המדינה לפני הודה המשיב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום סמוך אחרי שנתפס. מאוחר יותר חזר בו ועתה מתבררות טענותיו בענין זה במסגרת משפט זוטא. עד כה העידו כל עדי התביעה להוציא שניים שעדויותיהם לא יצריכו זמן רב. באת כוח המדינה לא התעלמה מכך שהמשך המשפט נקבע למספר ישיבות בחודשים אוקטובר ודצמבר 2002 וכן בינואר 2003 - כארבעה חודשים מהיום - אולם, לדעתה, מאזנת מסוכנותו היתרה של המשיב את השיקול של התארכות המשפט. עוד עמדה על כך שיש חשש כי המשיב יימלט אם ישוחרר. יצויין כי שלושת הנאשמים הנוספים, זולת המשיב, הורשעו על פי הודיותיהם וביום 10.7.02, אמור בית המשפט המחוזי לשמוע את הטיעונים לעונש.

כנגדה טען בא כוח המשיב כי אין יסוד לאישומים וכי אין ממש בהודיתו של המשיב במשטרה. לדבריו עולה מדברי אנשי השב"כ שנחקרו במשפט כי המשיב לא קיבל על עצמו להיות "שהיד" ואף "התחרט והצטער על כל הענין". מכאן שהיה כרסום בראיות המצדיק שחרורו בערובה. לכך הוסיף כי למשיב אין הרשעות קודמות וכי רק ימים ספורים לפני מעצרו נרשם לאוניברסיטה בירדן.

3.עיינתי בהודעתו של המשיב במשטרה שהוגשה לעיוני שבה תאר בשפה ברורה את תוכנית פיגוע ההתאבדות, את מניעיו ואת האופן שבו היה אמור לבצע את הפיגוע. אין צורך להרבות בדברים על מסוכנותו הרבה של מי שמקבל על עצמו לבצע פיגוע התאבדות; אי אפשר להפיגה על ידי חלופה למעצר ובודאי שלא על ידי חלופה של שהייה באוניברסיטה בירדן, כפי שהציע בא כוחו. אין צריך לומר כי במצב כזה גדול מאד החשש להמלטות מן הדין. אשר לטענה כי חל כרסום בראיות היה על בא כוח העורר להעלותה לפני בית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לעיון חוזר במעצר, דבר שלא עשה. אכן, יש להצטער על כך שהמשך המשפט יחול אחרי שתחלוף תקופת הארכתה של תקופת המעצר - ויש לקוות שתמצא דרך לקבוע ישיבות במועדים קרובים יותר - אולם המסוכנות מכריעה את הכף.

4.לפיכך אני מאריך את תקופת המעצר בתשעים ימים, החל ביום 20.6.02 או עד מתן פסק הדין בת"פ 350/01 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.