בש"פ 5121/07 מדינת ישראל נ. פלוני

1 .

המדינה מבקשת את הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 יום נוספים לצורך ניהול משפטו.

2.

המשיב מואשם בביצוע עבירות מין חמורות ועבירות אלימות כלפי בתו החורגת, בתה של בת זוגו. ביום 25.6.06 הוגש כתב אישום, המייחס למשיב עבירות נסיון אינוס, מעשה סדום, ומעשים מגונים בבת הקטינה, וכן מעשה של תקיפה כלפיה. הקטינה, הינה ילידת 1993, שהתגוררה עם בני הזוג. מיוחס לו כי בעת היות הילדה בגיל 11 עד 13, נהג המשיב לנגוע בחזה ובישבנה מעל לבגדיה, מדי יום. במספר הזדמנויות, נהג להתהלך עירום בפני המתלוננת, לחשוף את איבר מינו ולבקשה שתסתכל עליו. כן עשה בה מעשים מגונים שונים לאורך אותה תקופה, למרות התנגדותה של הילדה. באחת ההזדמנויות הפשיט בכוח את מכנסיה ותחתוניה של הילדה, נגע באיבר מינה, שפשף את ידו באיבר מינה, והחדיר את אצבעותיו לפי הטבעת של הילדה פעם ועוד פעם, ושפשף ידו באיבר מינה. הוא ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, כשהמתלוננת צועקת, וכשצלצל הטלפון, הפסיק המשיב את מעשיו. כתוצאה מכך דיממה הילדה מפי הטבעת במשך יומיים. בהזדמנות אחרת, סטר המשיב למתלוננת בפניה.

3.

המשיב נעצר עד תום ההליכים, לאחר שנמצא כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע המעשים, ולאור מסוכנותו הנתמכת בדו"חות שירות המבחן. בקשה לעיון חוזר נדחתה. בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים נתקבלה לאור התסקירים השליליים ו"תרומתו" של המשיב להתמשכות ההליכים, כלשון בית המשפט, ולאור חשש להשפעה על המתלוננת.

4.

התנהלות המשפט התעכבה באופן מהותי עקב דחיות חוזרות ונישנות ביוזמת המשיב לצורך הסדרת ייצוגו לצורך עיון בחומר ראיות, ואי-תשלום שכר טרחה לעורך דינו. הוא החליף כמה פעמים את סניגוריו, דבר שאף הוא תרם לעיכובים. בשלב מסוים, חזרה בה המתלוננת מתלונתה, ולאחר בירור ובדיקה ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום על דרך הוספת עדי תביעה. ביום 22.3.07 ביקש סניגורו של המשיב להתפטר מהייצוג, אך בקשתו נדחתה. ביום 17.4.07 ביקש ב"כ המשיב להתפטר, אז בית המשפט נענה לבקשתו, ותחתיו מונתה עו"ד גלית בש מטעם הסניגוריה הציבורית. החילופין גררו דחיות נוספות. ביום 21.6.07 צפויה היתה פרשת ההגנה להסתיים, אולם הסניגוריה ביקשה ישיבה נוספת לאחר הפגרה.

5.

בדיון בפני הודיע ב"כ המדינה כי בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב נדחתה ביום 11.6.07. הוא הצביע על מסוכנותו של המשיב, כעולה מתסקירי שירות המבחן, ועל תרומתו הממשית של המשיב להתארכות הדיון. הסניגורית הדגישה כי המשיב

חסר עבר פלילי, וכי היה שוטר בעברו. היא ביקשה כי יוגש תסקיר מעצר נוסף שישקף את מצב הדברים העדכני מבחינת אפשרות שחרור המשיב בחלופת מעצר.

6.

בתסקירי שירות המבחן צוין כי קיימת מסוכנות גבוהה של המשיב כלפי הקטינה. חלופה שהוצעה להשתחרר לביתו בפיקוח אשתו, שגם היא נאשמת בכתב האישום, נדחתה על ידי שירות המבחן. גם חלופה נוספת שנבחנה ביסודיות בבית אחותה של האם נדחתה, בעיקר בשל חשש כי הדבר עלול לפגוע בקטינה, ולאחר שבבדיקה נוספת עלו סימני שאלה ביחס לאמינותם של בני הזוג שהוצעו כמפקחים. גם בתסקיר האחרון ב-31.1.07 נמנע השירות מלהמליץ על שחרור המשיב. מצד אחד, הוא היה ער לגילו הבוגר של המשיב, ולמצבו הבריאותי, וכן לפגיעה המתמשכת שיש למעצר על עיסוקו ומצבו הכלכלי שלו ושל בני משפחתו התלויים בו. מצד שני, הוא ציין כי לא נשלל סיכון כי המשיב מונע מדחפים בלתי נשלטים, המניעים אותו כלפי קטינות, דרך כלל, לרבות אלו שאינן בנות משפחה, ולכן נמנע מלהמליץ על חלופה העשויה לחשוף אותו לציבור מזדמן, הכולל גם ילדים. כן ציין כי שחרורו עלול לפגוע בתהליך התקרבות בין האם למתלוננת.

7.

מקרה זה אינו קל. מדובר, מצד אחד, באישומים חמורים מאד של המשיב כלפי המתלוננת, ובניצול, לכאורה, של מרותו בתוך המשפחה לצורך ניצול מיני בוטה של ילדה קטנה בדרך הרסנית לבריאותה הנפשית. שירות המבחן, שבחן את העניין בחינה יסודית והגיש במהלך תקופת המעצר 4 תסקירי מבחן, עמד על מסוכנותו המתמשכת של המשיב, לא רק כלפי הקטינה המתלוננת אלא גם כלפי ילדים שלא מבין המשפחה. התמשכות המשפט נזקפת במידה רבה לחובת המשיב, עקב התנהלות שהקשתה על ניהול סדיר ורצוף של ישיבות בית המשפט, פיטורי סניגורים, ובקשות דחיות חוזרות ונישנות. התביעה מצידה עשתה מאמצים גדולים לסיום מהיר של המשפט, אולם מאמציה לא נשאו פרי בשל מהלכים בהם נקט המשיב, שגרמו להתמשכות ההליכים. מנגד, בהיבט אובייקטיבי, המשפט מתנהל תקופה ארוכה וזו כבר בקשה שניה להארכה מעבר לתשעה חודשים. המשיב הוא אדם מבוגר, יליד שנת 1939 הסובל ממצב בריאותי לא תקין. מעצרו הממושך משפיע באופן קשה גם על עיסוקו ופרנסת המשפחה.

פן נוסף שאין להתעלם ממנו קשור במצבה של הילדה המתלוננת, אשר חוותה, לכאורה, בנוסף לאירועים עליהם התלוננה, מצב של ניכור קשה מצד אימה, הנאשמת אף היא, ובני משפחה קרובים אחרים הנותנים את תמיכתם דוקא למשיב. באופן זה, נותרה הילדה מנותקת, למעשה, מתמיכה משפחתית, והיא כיום בטיפול רשויות הרווחה במסגרת מוסדית. על-פי תסקיר המבחן, נראה כי לאחרונה ישנם ניצנים ראשונים של התקרבות בין האם לבת, בליווי השירותים הסוציאליים. שחרורו של המשיב לחלופה עלול לחבל במאמצי השיקום של הקטינה, ולפגוע בשלומה הנפשי.

בשלב מסוים, חזרה בה המתלוננת מתלונתה ומשקל חזרה זו יצטרך להתברר במשפט, אולם שחרורו של המשיב בוודאי עלול להשפיע על מהלך זה, ואין להתעלם מקיום חשש לשיבוש מהלכי המשפט ומאפשרות השפעה על עדים, כאשר בני המשפחה המורחבת תומכים במשיב ולא במתלוננת. מעבר לכל אלה, חרף הדחיות המרובות של דיוני המשפט ביוזמת המשיב, ניהול ההוכחות הגיע לשלב מתקדם ומתקרב לסיומו, אלא אם ההגנה תבקש להרחיב את מסכת עדי ההגנה.

8.

בשיקלול בין מכלול השיקולים שפורטו לעיל, ולאור העובדה כי המשפט מתקרב לסיומו, אני מחליטה לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את תקופת המעצר ב-90 ימים נוספים, מיום 23.6.07 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם.