בש"פ 5136/21 מדינת ישראל נ. עזיז ג'בארין

1.

לפניי בקשה שמינית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים.

2.

ביום 15.2.2019 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיבים המייחס להם ביצוע עבירות רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק ונשיאתו. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטות קודמות שיצאו מלפני בית משפט זה (החלטתו של השופט

מ' מזוז בבש"פ 5391/20 מדינת ישראל נ' ג'בארין (4.8.2020) (להלן: בש"פ 5391/20 ); החלטת השופט ג' קרא בבש"פ 2850/20 מדינת ישראל נ' ג'בארין (17.5.2020) (להלן: בש"פ 2850/20 ); והחלטותיה של השופטת י' וילנר בבש"פ 843/20 מדינת ישראל נ' ג'בארין (26.2.2020) (להלן: בש"פ 843/20 ) ובבש"פ 7265/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין (14.11.2019) (להלן: בש"פ 7265/19 )). אעמוד בתמצית על עיקרי הדברים בלבד. לפי עובדות כתב האישום, המשיבים, בני דודים, קשרו קשר עם אדם שזהותו אינו ידועה (להלן: האחר ) , לגרום למותו של סלים ג'בארין (להלן: המנוח ) על רקע סכסוך אלים בין משפחת המנוח למשפחת המשיבים. ביום 25.8.2018, לאחר שהצטיידו המשיבים בכלי נשק ולאחר שהמשיב 3 עקב אחר רכבו של המנוח, חסמו המשיבים 2-1 והאחר את נתיב נסיעתו של המנוח ושניים מהשלושה פתחו בירי שגרם למותו ולפציעתם של חלק מהנוסעים ברכבו. המשיבים 2-1 והאחר נמלטו מהמקום והציתו את רכבם במטרה להעלים ראיות.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. כפי שמפורט בהחלטות קודמות, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של המשיבים 2-1 עד תום ההליכים, ובית משפט זה הורה (בהחלטה בערר) על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים. מאז הוארך מעצרם של המשיבים 7 פעמים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. שלוש הבקשות האחרונות להארכת המעצר התקבלו בהסכמת המשיבים.

4.

לפניי, כאמור, בקשה נוספת להארכת המעצר. המשיב 2 הודיע ביום 28.7.2021 על הסכמתו לבקשה, ונותרה סוגיית מעצרם של המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים ) . לטענת המדינה מסוכנותם של המשיבים נלמדת מהמעשים החמורים המיוחסים להם ומנסיבות ביצוע הרצח כפי שפורטו בכתב האישום. עוד נטען כי קיים חשש ממשי ששחרור המשיבים ממעצר יוביל להימלטותם מאימת הדין; ולשיבוש הליכי משפט ולהשפעה על עדים, בהתחשב בזהותם של חלק מהעדים ולסכסוך המשפחות שברקע למעשים המיוחסים למשיבים . אשר להתקדמות ההליך, נטען כי "משפטם של המשיבים נמצא בעיצומו" וכי הגם שחלו עיכובים בהתנהלות המשפט, העוצמה הגבוהה של עילות המעצר והתקדמותו הצפויה מצדיקות את הארכת המעצר. בדיון שלפניי מסרה באת כוח המדינה כי עד כה התקיימו 19 דיוני הוכחות ונשמעה עדותם של 32 עדי תביעה, וכי לעת עתה נקבעו 7 דיוני הוכחות נוספים, 5 מהם בתקופת ההארכה המבוקשת. לצד האמור, הובהר כי אין בידי המדינה

להתחייב כי בפרק הזמן שהתבקש תסתיים פרשת התביעה.

5.

המשיבים מתנגדים להארכת המעצר המבוקשת וטוענים כי בשלה העת להפנותם לתסקיר מ עצר לבחינת חלופה. בדיון שלפניי טענה באת כוחם כי קצב התקדמות ההליך עודנו איטי, וכי מועדי הדיונים שנקבעו נכון לעת הזו אינם מספיקים לסיום פרשת התביעה. עוד הוער בהקשר זה כי חלק ניכר מהעיכוב בהליך נגרם בעטיה של התנהלות המבקשת.

כן נטען כי לאורך כל תקופת המעצר לא התרחשו אירועים חריגים בין המשפחות המצויות בסכסוך .

6.

שקלתי את טיעוני הצדדים. מקובלות עלי הקביעות בהחלטות קודמות בנוגע לעוצמה הרבה של עילות המעצר בעניינם של המשיבים , בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות להם ולנסיבות ביצוען (בש"פ 7265/19, פסקה 9; בש"פ 843/20, פסקה 8; בש"פ 2850/20, פסקה 13). אכן, בראשית הדרך קצב התקדמות ההליך לא היה מספק, ובית משפט זה עמד על כך בהחלטות קודמות וציין כי יש צורך בקביעת מועדים נוספים לדיוני ההוכחות (בש"פ 7265/19, פסקה 10; בש"פ 843/20, פסקה 9; בש"פ 2850/20, פסקה 14). אולם בהמשך חל שיפור בנושא, וכפי שציין השופט

מ' מזוז בהחלטתו בבש"פ 5391/20, ההליך "עלה על המסלול" (פסקה 11). לכך יש להוסיף כי חלק מדיוני ההוכחות בוטלו בשל מגבלות שנבעו מהתמודדות עם נגיף הקורונה, וכי שני דיונים בתקופת ההארכה הנוכחית בוטלו לבקשת ההגנה (ומנגד דיון אחד בוטל בשל שביתת הפרקליטים).

הגם שלא מצאתי כי בשלב הנוכחי הוסטה נקודת האיזון במידה המצדיקה בחינת האפשרות לחלופת מעצר, הרי שלנוכח התמשכות ההליכים ומספר הישיבות שנדרש להשלמת פרשת התביעה, הנחתי היא כי ייקבעו כבר עתה מועדים נוספים לדיוני הוכחות.

מעצרם של המשיבים מוארך אפוא ב-90 ימים החל מיום 5.8.2021, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 37031-02-19, לפי המוקדם.