בש"פ 5139-23 בש"פ 5139-23

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג 58166-11-20. פסק הדין ניתן ביום 14.1.2021. הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 6.7.2023, היינו, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק הדין. הבקשה הוגשה לכתחילה על ידי המערער בעצמו, בכתב יד. ביום 21.8.2023 מונתה הסנגוריה הציבורית לייצג את המבקש. בעקבות הייצוג הוגשה בקשה משלימה לבקשה המקורית, וכן ניתנה תשובה משלימה מטעם המשיבה.

כידוע, סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מסמיך את בית המשפט להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי פלילי. על המבקש להגיש הליך כאמור באיחור להציג טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור. בבחינת הבקשה, יש לתת את הדעת למשכו של האיחור, לסיבה לאיחור ולסיכויי ההליך (ראו, למשל, בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל (11.8.2009)). בבקשה שלפניי טען המבקש כי אחר בהגשת הבקשה הנוכחית כיוון שנותר במסתור מחוץ לשטחי המדינה בשל היותו מאוים. המשיבה טענה כי טענתו זו נבדקה במהלך ההליך הפלילי ולא הוּכחה, והוסיפה כי המבקש יכול היה לפנות לסניגוריה הציבורית או לשכור עורך פרטי גם ממקום מושבו. לטענתה של המשיבה, הסיבה האמיתית להגשת הבקשה כעת היא רצונו של המבקש להימנע מהפעלת המאסרים המותנים שהוטלו עליו בהליך שהתקיים, נוכח תפיסתו במחסום בתחילת חודש מאי, עת ניסה להיכנס לשטחי ישראל. בבקשה המשלימה הוסיף המבקש פרטים נרחבים באשר לטענה הנוגעת לאיום שנשקף לחייו, לטענתו. כך, נמסר תיאור בנוגע לעניינים אישיים שחווה המבקש, שגרמו, לטענתו, לחשש מאיום ורדיפה שהובילו לשהייתו בדירת מסתור.

עיינתי בטענות הצדדים. נתתי דעתי להשלמת הפרטים שהובאה רק לאחר ייצוג המבקש בהליך, וגם לטענות המשיבה בתשובתה המשלימה מיום 26.11.2023 (לרבות טענתה כי גם נוכח האיום ניתן היה להגיש את הבקשה להארכת המועד). אין ספק שהאיחור בעניין הנוכחי הוא איחור מופלג. אולם, לא ניתן לכחד כי אם נכונה טענתו של המבקש כי היה מאוים, יש בכך כדי להוות טעם לאי-נקיטת הפעולות במועדן. כך עולה מתגובת המבקש מיום 6.11.2023, שבה, כאמור, פורטו נסיבות נרחבות מאלה שפורטו בבקשה המקורית שהוגשה, גם אם חלקן מתייחסות, כפי שאף נטען, לתחושת איום סובייקטיבית.

לא נעלמו מעיניי הטענות לעניין סיכויי הערעור. אכן, ובזהירות המתבקשת, יצוין כי לא נדמה שסיכויי הערעור גבוהים, ולוּ בשל היקף ההתערבות המצומצם של בית משפט זה בהליכים המתנהלים ב"גלגול שלישי". חרף האמור, ובשים לב לקיומו של טעם ממשי, לא מצאתי לדחות את הבקשה בשל סיכויי הערעור בלבד.

על כן, הבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי מתקבלת. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג 58166-11-20 מיום 14.1.2021 (כב' השופט ר' שפירא, נשיא, כב' השופטת ב' טאובר וכב' השופטת ע' חן-ברק) מוארך בזאת. המבקש רשאי להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 4.1.2024.

דבר הארכת המועד יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.