פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
515/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
רחמים סבן
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ב בשבט בשבט
התש"ע (27.1.10)
בשם המבקשת:
עו"ד אבי וסטרמן
בשם המשיב:
עו"ד ישראל קליין
החלטה
בכתב אישום שהוגש נגד המשיב ושבעה אחרים, יוחסו לו 23 אישומים ובמרכזם הטענה כי הוא ביצע עבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, סרסרות, כליאת שווא, הלבנת הון, ועוד. על פי גרסת המדינה, בוצעו העבירות במשך שנים רבות, ועל כן עם הגשתו של כתב האישום עתרה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ובית המשפט נעתר לה.
כתב האישום בתיק זה הוגש בחודש מרץ 2009, ומשחלף המועד הקבוע בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 לסיומם של ההליכים, פנתה המדינה בבקשה להאריך את המעצר מכוח סעיף 62 לחוק.
תיק זה הוא מורכב, והדבר נובע מריבוי הסוגיות שעתידות להיות נדונות בגדרו, ריבוי הנאשמים, ומספרם של עדי-התביעה (149), שרק לאחריהם תחל פרשת ההגנה. לפיכך, אתה מצפה כי הכל יפעלו במהירות וביעילות כדי לסייע לבית המשפט במלאכתו, ולדאבוני זה אינו המצב. המכשול העיקרי המונע את קיומם של ההליכים כהלכתם, מקורו בגורמי החקירה והתביעה. כאמור, הוגש כתב האישום בחודש מרץ 2009, וההיגיון מחייב שאותה שעה היה אמור חומר החקירה להיות מגובש וערוך להימסר לידי ההגנה. דא עקא, המצב שונה תכלית השינוי, הואיל ומתיעוד שהניח בפני עורך דין קליין עולה, כי במהלך כל שנת 2009 ולמעשה עד ליומנו זה ממשיכה התביעה להעביר לסנגור חומרי חקירה, שמטבע הדברים דרוש זמן כדי לעיין בהם ולהיערך לניהול המשפט. ויודגש, אין מדובר רק במסמכים בעלי אופי טכני דוגמת תמלילים של קלטות, אלא גם בהודעות של עדים, וביחס לחשיבותן של אלו נדמה כי אין צורך להרבות במלים.
התנהלות זו של התביעה אינה תקינה, ובנסיבות אחרות היו מצדיקות את שחרור המשיב ממעצרו. ברם, ככל שתוכחנה העובדות הנטענות בכתב האישום, כי אז תתחייב המסקנה כי עניין לנו עם מי שביצע עבירות קשות ומגוונות במשך תקופה ארוכה, וסכנתו לציבור כמו ברורה מאליה. בית המשפט המחוזי, שהיה ער לחומרתו של כתב האישום, מחד, והשיהוי הממושך בהליכים, מאידך, קבע לשמיעתו של התיק 15 ישיבות בחודשים פברואר עד מאי 2010. לכאורה, מועדים אלה אף אם לא יספיקו לסיום ההליכים, עשויים לקדם את הדיון התקדמות של ממש. בנסיבות אלו סבורני כי לפחות בשלב זה אינטרס הציבור מחייב את החזקת המשיב במעצר, ולא נותר אלא לקוות שהפעם יעשו הכל כדי לקיים את ההליכים במהירות וביעילות.
אי לכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתפ"ח 1016/09 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתשעים ימים, שתחילת מניינם ביום 28.1.10 ועד למתן פסק הדין באותו תיק, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ג בשבט התש"ע (28.1.10).
ש ו פ ט