פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5171/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
א' בתמוז התשס"ט
(23.6.09)
בשם המבקשת:
עו"ד אבי וסטרמן
בשם המשיב:
עו"ד בועז קניג
החלטה
המשיב, חולה איידס, עומד לדין בפני בית-המשפט המחוזי מרכז, באשמת ביצוען של עבירות אינוס של לקויה בשכלה, ומעשים מגונים אותם ביצע באשה אחרת. האירועים המיוחסים למשיב התרחשו בשנים 2002 עד 2004, במוסד בו הועסק – הוסטל, שם מטופלים חוסים סיעודיים הנזקקים להשגחה ולטיפול צמוד. במקרה האחד תקף המשיב חוסה במקלחת ובעל אותה, ואילו במקרה האחר נטען, כי הוא נהג כדרך שגרה לבצע מעשים מגונים בגופה של עובדת (מטפלת) שהועסקה בהוסטל.
כתב-האישום הוגש לבית-המשפט המחוזי בחודש אוקטובר 2008, ולאחר דחיות אחדות, הוחלט בחודש ינואר 2009 לעצור את המשיב עד תום ההליכים. עתה, משחלפו תשעה חודשים מאז הוגש כתב האישום, עותרת המדינה להארכת מעצרו של המשיב, מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
עד כה קיים בית המשפט קמא ישיבת הוכחות אחת בלבד, במהלכה נשמעו חמשה עדי תביעה, ומועדים אחרים בוטלו עקב בקשות שהגיש בא-כוח המשיב.
דרך בירורו של כתב האישום בעניינו של המשיב, רחוקה מלענות על לשונו של סעיף 61 לחוק המעצרים. אפשר שלתוצאה זו גרמו העומס המוטל על בית-המשפט ואפשר שגרמו לכך מחדלים של הסנגור. אולם עובדה אחת נותרה בעינה, וכוונתי לכך שאת מחירו של השיהוי בהליכים משלם המשיב, ולא למותר להדגיש כי עדיין עומדת לו חזקת החפות.
בנסיבות אלו, ונוכח השנים הלא מעטות שחלפו מאז ביצוען של העבירות, הייתי נוטה להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר. דא עקא, החלופה שהוצעה (מעצר בית בפיקוח אשתו), אינה יכולה להיחשב חלופה ראויה, במיוחד נוכח העובדה שהמשיב הורשע בעבר מספר בתקיפת אשתו.
לפיכך, מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד למתן פסק-הדין ב-תפ"ח 53-10-08 של בית-המשפט המחוזי מרכז, הכל לפי המוקדם. עם זאת, וככל שיהיה בידו להציע חלופה ראויה אחרת, ישוב בית המשפט המחוזי וישקול אם המעצר הוא תרופתו היחידה של המשיב.
ניתנה היום, א' בתמוז התשס"ט (23.6.09).
ש ו פ ט