בש"פ 5188/07 סאלח עבדאללה נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.

כנגד העורר הוגש כתב אישום בגין הצתה, השמדת ראייה, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רישיון בר-תוקף, ונהיגה בזמן פסילה. על-פי כתב האישום, תוקפו של רישיון הנהיגה של העורר פג ב-1.6.05 ולא חודש עקב אי תשלום קנסות. ביום 12.6.06 נגזר דינו בבית דין לתעבורה והוא נפסל מלהחזיק ברישיון למשך 3 חודשים אך העורר המשיך לנהוג ללא רישיון. ביום 8.11.06 נגזר דינו בבית דין לתעבורה, והוא נפסל פעם נוספת מלהחזיק רישיון ל-3 חודשים ו-10 ימים, וחרף זאת המשיך לנהוג בלא רישיון. החל מיום 14.3.06 החזיק העורר רכב שהיה רשום על שם אחר, והיה נוהג בו, על אף שלא החזיק ברישיון נהיגה בר-תוקף, וחרף עונשי הפסילה שהוטלו עליו, כאמור.

ביום 1.4.07 נסע העורר עם שניים אחרים לכיוון הכפר מנדא, שם הם מתגוררים, כאשר חברו נוהג ברכב. במהלך הנסיעה, לא ציית הנהג לרמזור אדום והמשיך בנסיעתו. הרכב צולם על-ידי מצלמה שהוצבה בצומת, והעורר הבחין בכך. עם הגיעם ליעדם, הורידו העורר והנהג את חברם, והשניים שבו לצומת, והעורר הצית את המצלמה, זאת כדי למנוע שימוש בתמונות שצולמו על-ידי משטרת התנועה. ביום 16.4.07 נתפס העורר על-ידי שוטרים כשהוא נוהג ברכב, בזמן פסילה, וללא רישיון בר-תוקף.

3.

בית המשפט קמא קבע כי העורר יעצר עד תום ההליכים כנגדו. הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה, ולפיכך בית המשפט הניח בהחלטתו כי תנאי זה מתקיים. בית המשפט קבע בהחלטתו כי העורר פיתח נוהג של נהיגה ללא רישיון בעת שנפסל לנהיגה בשל עבירות תעבורה חמורות שביצע. התנהגותו מהווה סכנה מוחשית לציבור הנוסעים בדרכים. מעשה ההצתה של המצלמה, שתכליתה לשבש ראיות והליכי משפט מחזקת את המסוכנות הנשקפת מהעורר. כן מדגיש בית המשפט, כי פעולת ההצתה היוותה, כשלעצמה, מעשה מסוכן בשל שיבוש פעולת הרמזורים שנגרמה עקב כך בצומת. אשר לשאלת חלופת המעצר, ציין בית המשפט כי העורר בעל עבר פלילי, כי הוא אדם חסר מעצורים ושלוח-רסן, וכי שחרורו ממעצר יהווה סיכון ממשי לציבור. חרף נסיבותיו האישיות של העורר, שבית המשפט היה ער להן, הוא סבר כי אין מקום להחלת חלופת מעצר בעניינו.

4.

העורר תוקף את החלטת בית המשפט קמא לעניין חלופת המעצר. לטענתו, על בית משפט קמא היה לבחון אפשרות חלופה אשר עשויה להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע פחות בחירותו האישית. בית המשפט לא בחן אפשרות כזו, ולא שקל את האפשרות לנטרל את מסוכנותו התעבורתית באמצעות מעצר בית מלא בשילוב עם איזוק אלקטרוני, אשר עשויים לאיין את מסוכנותו. כן טען העורר כי הודה במשטרה בביצוע העבירות המיוחסות לו, ובשל כך קטן הסיכון מפני שיבוש אפשרי של הליכי המשפט והשפעה על עדים.

5.

ב"כ המדינה הדגיש בטיעוניו את עברו הפלילי והתעבורתי הכבד של העורר. לחובתו 7 עבירות פליליות במגוון של עניינים ו-84 עבירות תעבורה. הוא ריצה עונש מאסר בפועל בגין עבירות מס. העורר מזלזל בחוק, ובמשך שנים נהג ללא רישיון, וחרף צווי פסילה שהוצאו נגדו. חומרת ההצתה של המצלמה עומדת לכשעצמה, אך מעבר לכך, היא גרמה לבעיה קשה במערכת הרמזורים, דבר שעלול היה להסתיים באסון תעבורתי כבד. כן נטען, כי הוצעה חלופת מעצר אשר נבדקה, אלא שהיא התייחסה למעצר בית באותה עיר בה מתגורר העורר והעדים, ולכן קיים חשש כבד לשיבוש הליכים בחלופה זו. אי לכך, מתנגדת המדינה לשחרורו של העורר מן המעצר, ומבקשת לדחות את הערר.

6.

בעקבות הדיון ושמיעת טיעוני הצדדים, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר. בתסקיר שהוגש, סקר שירות המבחן את נסיבותיו האישיות ועברו הפלילי של העורר, והביע התרשמות כי המעצר הציב לעורר גבולות וגדרים, תוך שהוא מכיר בכשלונו ומביע צער וחרטה אמיתיים. השירות מעריך כי אם ישוחרר העורר מן המעצר, הוא יקיים את התנאים המגבילים, וכי קיים אך סיכון נמוך להישנות התנהגות עבריינית מצדו. שירות המבחן הציע את שחרור העורר בחלופת מעצר אצל אחיו מחמוד ובן דודו עבדאללה, המתגוררים בכפר מגוריו של העורר, בכפר מנדא. מחמוד הוא אדם נורמטיבי, איש משפחה, המוכן לקלוט את העורר בביתו. בן הדוד עבדאללה, הביע נכונות לסייע בפיקוח, ואף שהוא הורשע בעבירה אחת של הסעת שב"חים לפני 7 שנים, שירות המבחן התרשם כי הוא בעל אחריות ויכול למלא משימת פיקוח על העורר. עוד המליץ שירות המבחן לחבר את העורר לאיזוק אלקטרוני, והציע כי העורר ילווה על-ידי עובדת סוציאלית, עמה יפגש אחת לשבועיים לצורך טיפולי.

7.

מקרה זה אינו קל. הרקורד הפלילי, ובמיוחד התעבורתי, של העורר הם כבדי משקל, ונראה כי גם ענישה קודמת במאסר בפועל לא היה בכוחה להרתיע את העורר מפני ביצוע העבירות הנוכחיות, שהן חמורות במיוחד. חומרתן משתקפת, בראש וראשונה, מכך שהעורר נוהג מזה שנים רבות בלא רישיון, ולאחר שנפסל מהחזיק רישיון; עובדה זו, גם כשהיא עומדת לעצמה, מצביעה על יחסו המזלזל והבוטה של העורר בדרישות החוק ובחובה לבצע צווים שיפוטיים. התנהלות זו, כמעשה של שגרה לאורך שנים, מעלה את החשש כי העורר לא יקיים את התנאים המגבילים שיוטלו עליו בחלופת מעצר אם תוחל, וזאת כחלק מהתנכרותו וחוסר הבנתו לצורך לקיים צווי בית משפט. מחמירה לא פחות העובדה כי העורר מואשם בעבירת הצתה של מצלמת התנועה בצומת הרמזורים, עבירה שנועדה למנוע שימוש בתמונות הרכב שצולמו כשהמכונית בה נהג חברו עוברת ברמזור אדום, וכדי להכשיל הליך שיפוטי. הסיכון הרב שהיה טמון במעשה ההצתה לשלום האדם ובטחונו, ותכלית ההצתה - לשבש מהלכי משפט, מוסיפים נדבך ממשי של סיכון מפניו הן לביטחון הציבור והן לתקינות ההליך השיפוטי. דמותו של העורר, כפי שהיא מצטיירת ממשקלן המצטבר של עבירות אלה, מצביעה על התעלמותו השיטתית מהחוק ומנורמות ההתנהגות המחייבות, וכן על נכונותו לנקוט במהלכים מסוכנים ביותר כדי לחמוק מאחריות, אגב סיכון חיי אדם ושיבוש הליכי חקירה ומשפט.

8.

משקלם המצטבר של הנתונים האמורים מקשה ביותר על שחרורו של העורר מן המעצר, וזאת גם לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן. התנהגותו של העורר מצביעה על היותו שלוח-רסן ופורע חוק. התנהגותו זו מקשה לרחוש לו אמון בדרך התנהלותו - בין מבחינת שמירת תנאי מעצר הבית, ובמיוחד - מבחינת הימנעותו משיבוש הליכי המשפט. החלופה המוצעת מצויה בכפרו של העורר, בכפר מנדא, שם מתגוררים גם שאר העדים במשפט, ויש בכך כדי להגביר את הסיכון מפני שיבוש, כאמור.

במכלול נסיבות העניין, נראה לי, איפוא, כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר ראה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ולא נתן בו אמון, שהוא יסוד חיוני לצורך החלת חלופת מעצר יעילה ובטוחה.

9.

על יסוד מכלול הטעמים האמורים לעיל, דין הערר להידחות.