בש"פ 5231/98 קאנג' דגש נ. מדינת ישראל

העורר הואשם בעבירה של אינוס, מעשה מגונה והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות בבית המשפט המחוזי בנצרת.

עם הגשת כתב האישום הגיעה התביעה לידי הסכמה עם הסניגוריה כי העורר ישוחרר בתנאים של מעצר בית מלא בבית אחיו, כשאחיו וגיסתו יפקחו על כך כי העורר ישאר בביתם.

לאחר זמן ובטרם החל להישמע משפטו, פנה העורר בבקשה לאפשר לו לצאת לעבודה. תחילה ביקש לעבוד עבודה זמנית בקיטנה בישובו, מג'אר, ובקשה זו נדחתה.

לאחר מכן פנה בבקשה נוספת לאפשר לו לצאת מדי יום לשעות מעטות לעבודה כמדריך ספורט מטעם המועצה המקומית, החל מ1.9.98-.

בנימוקיו לבקשה לאפשר לו יציאה לעבודה, ציין את מצבו הכלכלי הקשה של אחיו, אשר בביתו הוא שוהה, את העובדה שתחילת משפטו נדחתה לאמצע נובמבר, וכי מקום העבודה המבוקש הוא במקום מוגדר, רחוק מביתה של המתלוננת.

התלבטתי לא מעט בעניינו של העורר, שכן משנפלה ההחלטה לשחררו ממעצר בתנאים של מעצר בית ותחילת משפטו נדחתה עד לחודש נובמבר, אין ספק כי הוא ומשפחת אחיו נתונים במצוקה. אלא שמנגד עומד הסיכון לשלומה של המתלוננת וליכולתה להעיד, העלול להווצר כתוצאה ממתן אפשרות לעורר לצאת מהבית ללא פיקוח.

בענייננו, אין מדובר אך בסיכון הפוטנציאלי, הטבוע, הנשקף לכל מתלוננת האמורה להעיד כנגד המואשם באונס (ראו, למשל, בש"פ 2846/96 מדינת ישראל נ' יוסף גטניו (טרם פורסם); בש"פ 665/97 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם)), אלא בסיכון קונקרטי אשר בגינו אף יוחסה לעורר עבירה של הדחה בחקירה.

העורר הואשם בכך שאיים על המתלוננת לאחר מעשה בכך שאמר לה: "תהיי בשקט, אם את לא רוצה בעיות", והדגיש בפניה שאם תספר למישהו על מה שעשה לה, הוא יפעיל את הקשרים שיש לו, וידאג שיזרקו אותה ממרכז הקליטה בו היא מתגוררת, ואף ירחיקו אותה מהארץ. עוד הוסיף כי יאמר לחבר שלה שהיא זונה, דבר שיגרום לחבר לעזוב אותה.

בנסיבות אלה מתן אפשרות לעורר לצאת מידי יום לעבודה מחליש את יכולת הפיקוח על תנועותיו של העורר ועל האפשרות למנוע כל מגע בינו לבין המתלוננת.

אף אינני מקבלת את טענת הסניגור כי המרחק בין מג'אר, מקום מגוריו של העורר, לבין מקום מגורי המתלוננת במרכז הקליטה בטבריה, יש בו כדי ליתן בטחון מספיק מפני חשש זה.

תחילת שמיעת המשפט נקבעה לאמצע חודש נובמבר. הסניגור המלומד עמד על כך כי אף אם ניהול המשפט לא ימשך זמן רב, קשה להניח כי הוא יסתיים במועד זה, וטרם נקבע תאריך נוסף לשמיעת המשפט.

יש להניח כי עדותה של המתלוננת תשמע בתחילת המשפט ולאחר שמיעת עדותה יהיה מקום לשקול מחדש אם חל שינוי בנסיבות המצדיקות המשך שהייתו של העורר במעצר בית מלא.

אשר על כן, הערר נדחה.