בש"פ 5242/07 מדינת ישראל נ. כפיר זעפרנה

1.

זו בקשת המדינה להארכת מעצר המשיבים בתשעים יום לצורך ניהול משפטם.

2.

ביום 20.9.06 הוגש כתב אישום המייחס למשיבים עבירות אינוס, נסיון לאינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, איומים והדחה בחקירה. ההליך מצוי בשלב שמיעת הראיות.

המשיב 2 הכיר את המתלוננת זה מכבר, והיה ביניהם קשר רומנטי בעבר, אשר בגדרו הוגשו תלונות במשטרה וניתן צו הרחקה.

על פי כתב האישום, ביום 12.9.06 פגש המשיב 1 במתלוננת ברחוב, וביקש להשתמש בטלפון שלה. הוא התקשר למשיב 2 וביקש שיאסוף אותו ברכבו, וכך היה. המשיב 2 עצר את רכבו ליד המתלוננת, כשמשיב 1 מתחבא במושב האחורי. משיב 2 ביקש את המתלוננת לשוחח עימה על עברם המשותף כדי לפתוח בחיים חדשים. בעודו פונה למתלוננת במילות אהבה, יצא משיב 1 ממסתורו, ופנה למתלוננת בדברים בוטים. משיב 2 דרש ממשיב 1 שיצא מהאוטו, וכך היה, ובשלב זה התנפל משיב 2 על המתלוננת, ניסה לנשקה, משך את גופייתה, פתח את מכנסיה, מישש את איבר מינה, והצמיד את איבר מינו לאיבר מינה. המתלוננת התנגדה וניסתה להיחלץ, אך המשיב 2 לא חדל ממעשיו, עד שהיא בעטה בו ברגליה והצליחה לצאת מהרכב, ורצה לעבר הכביש. המשיב 2 רדף אחריה והפיל אותה, כשהוא בועט בבטנה, ומנסה להוריד את בגדיה. המתלוננת נאבקה בו וידתה אבן לעברו וכך נחלצה מאחיזתו. אז, שני המשיבים החלו להתקרב לעבר המתלוננת כשמשיב 1 צועק עליה כדי להפחידה מפני מסירת תלונה למשטרה. המתלוננת ידתה לעברם אבנים, שאחת מהן פגעה בשימשת ריכבם. היא נמלטה מהם, ונהג רכב שעבר במקרה באיזור אסף אותה והזעיק את המשטרה. בעקבות האירוע נגרמו לה חבלות ושטפי דם באיזור האגן. באישום זה, מיוחסות למשיב 1 עבירות של איומים והדחה בחקירה, ולמשיב 2 עבירות נסיון לאינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, והדחה בחקירה.

באישום שני מיוחס למשיב 1 כי נכח במסיבה ביחד עם המתלוננת בעת היותה קטינה. בעת המסיבה, היא חשה לא בטוב, והמשיב 1 ליווה אותה לביתו. כשהגיעו לדירה, הצמיד סכין לגרונה ואיים שיפגע בה, הכניס אותה לחדרו ורצה לקיים עמה יחסי מין. המתלוננת סירבה, אך הוא התעלם מכך, וביצע בה מעשה של אינוס, וגרם לה לדימום מאיבר מינה. ביחס לאירוע זה, מיוחס למשיב 1 מעשה אינוס בנסיבות מחמירות במתלוננת בעת היותה קטינה.

באישום השלישי מיוחס למשיב 2 כי בעת עימות מבוקר עם המתלוננת דרש ממנה לבטל את תלונתה. בגין מעשה זה מיוחסת לו עבירה של הדחה בחקירה.

3.

המשיבים נעצרו עד תום ההליכים. לגבי משיב 2 נלקחה בחשבון הרשעתו הקודמת בעבירת אלימות כלפי המתלוננת, שבגינה תלוי נגדו עונש מאסר על תנאי, ואת ניסיונו להניא את המתלוננת ממסירת תלונה, המקים חשש להדחה בחקירה ולהשפעה על עדים. בית המשפט העליון, בערר שהוגש, לא השתכנע כי חלופת מעצר תאיין את החששות האמורים ממשיב 2 כלפי המתלוננת. גם לגבי משיב 1 לא ראה בית המשפט לשחררו בחלופה. דיון בעיון חוזר הסתיים בדחיית בקשתם של המשיבים.

4.

התנהלות המשפט התעכבה והסתרבלה בשל התנהגות הסניגוריה. חילופי סניגורים, ובקשות חוזרות ונישנות לדחיות מועדי דיונים הביאו לביטול ישיבות הוכחות שנקבעו מבעוד יום. כיום קבועות ישיבות הוכחות לסיום פרשת התביעה ולשמיעת עדות המשיבים.

5.

מסוכנות המשיבים עולה על פניה מאופי העבירות המיוחסות להם. למשיב 2 הרשעה בתקיפת בת זוג כלפי המתלוננת, ותלוי נגדו מאסר על תנאי שלא הרתיעו, לכאורה, מביצוע עבירות חמורות כלפיה, המיוחסות לו בהליך זה. המשיבים ניסו למנוע מהמתלוננת להגיש תלונה, וקיים חשש של ממש לשיבוש הליכים באם ישוחררו, המתעצם בבירור בטרם הסתיימה פרשת התביעה. המשיבים מצידם לא תרמו להתנהלות מהירה ויעילה של המשפט, ויש לזקוף לפחות חלק מהתמשכות המשפט לאופן התנהלותם.

6.

בנסיבות אלה, אני מחליטה לקבל את בקשת המדינה, ולהורות על מעצרם של המשיבים בתשעים יום נוספים מ-20.6.07 או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.