בש"פ 7684/07 מדינת ישראל נ. כפיר זעפרנה

1.

זו בקשה שנייה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. למשיב 1 מיוחסות עבירות של איומים, הדחה בחקירה ואינוס בנסיבות מחמירות. למשיב 2 מיוחסות העבירות הבאות: ניסיון לאינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה והדחה בחקירה. העובדות העיקריות הנוגעות לעניין מפורטות בהחלטתה של חברתי השופטת פרוקצ'יה מיום 4.7.07, בה הוחלט להאריך את המעצר בתשעים ימים (בש"פ 5242/07).

2.

בדיון בפניי ביקשו הסניגורים המלומדים להעלות טענות שאין מקומן במסגרת הדיון הנוכחי. לטענתם, חל כרסום בראיות ובנוסף לכך טענו הם כי המבקשת לא העבירה לידיהם את מלוא חומר החקירה. לעניין הבקשה עצמה נטען כי שוטרים שהיו אמורים להעיד כעדי תביעה לא התייצבו לדיון, וכי כתוצאה מכך מתארך המשפט. אוסיף, כי לעת הזו נותר לתביעה להעיד עד אחד. בחודש הבא קבועים שלושה מועדים לשמיעת ראיות. הערכת הסניגורים היא שלא ניתן יהיה לסיים את שמיעת הראיות בחודש הבא.

3.

המקרה מעורר התלבטות. אכן המעשים המיוחסים למשיבים הינם חמורים ולעת הזאת ההנחה היא, כמובן, שקיימות ראיות לכאורה ברמה מספקת על מנת להצדיק את המעצר. עם זאת, חובה לומר שכבר היו לפנינו מקרים חמורים בהרבה. בהחלטה של חברתי השופטת פרוקצ'יה להאריך את המעצר בפעם הראשונה צוין כי חלו עיכובים בהתנהלות המשפט בשל חילופי סניגורים ובקשות שונות מצידם. מסתבר, כי גם התביעה גרמה להתארכותו של המשפט בשל בקשות שונות וכנראה שגם אי התייצבותם של אנשי משטרה למתן עדות הוסיפה משלה להתארכותו של המשפט. נראה לי שבנסיבות המקרה הנוכחי יש לנקוט מהלך משולב:

להאריך את המעצר, אם כי לא לכל התקופה המבוקשת. ובצד זה להציע לסניגורים להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר. אם תוגש בקשה כזאת ניתן יהיה לבחון האם אמנם חל כרסום משמעותי בראיות, ולוּ לגבי חלק מן העבירות.

4.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בשישים ימים החל מיום 20.9.07 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1111/06 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.