פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
527/02
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיבים
:
1.
אחמד פדיל עיד
2. מופיד ג'מאל טאהא
בקשה שביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף
62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-
תאריך
הישיבה: ט"ז בשבט התשס"ב (29.1.2002)
בשם
המבקשת: עו"ד דודי זכריה
בשם
המשיבים: עו"ד תמר אולמן
החלטה
1.לפני בקשה שביעית להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום, מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-. כתב האישום נגד המשיבים הוגש ביום 10.11.99. המשיבים מואשמים בעבירה של רצח בכוונה תחילה.
2.נסיבות הענין יוצאות דופן הן ללא ספק. הן פורטו בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט מ' חשין בבש"פ 8119/01 ולא אחזור. מבחינת העקרונות החלים בכגון דא אין לי מה להוסיף על ההחלטה המפורטת של השופט חשין, ואתייחס רק למה שארע לאחר החלטתו.
3.השופט חשין הניח כי ניתן יהיה לסיים את המשפט בתוך הארכת המעצר השישית שקבע. ואולם, לאחר ההחלטה האמורה נתן בית המשפט המחוזי החלטה לפיה יש לאפשר למשיב 2 להביא כעדי הגנה מקורות מודיעיניים הקשורים בתיק. התגלו קשיים בהזמנתם של עדים אלה, או חלקם ומסיבה זו המשפט "מדשדש" וטרם הסתיים.
4.בהנחה שהעדים יבואו - אין כל קושי לסיים את פרשת ההגנה. נכון שיש צורך בסיכומים, אך ניתן להתחיל להיערך לכך כבר מעתה. נראה לי כי דווקא בשל טיבם של העדים האמורים להעיד עתה מטעם ההגנה, אין מקום לשחרור העוררים או מי מהם, בשים לב לאישום המיוחס להם. גם מעבר לכך - בעינם עומדים גם היום כל הנימוקים עליהם עמד השופט חשין בהחלטתו הנזכרת.
5.בית המשפט ער לצורך לסיים משפט זה. אני מניחה שבית המשפט ישמע את הסיכומים ברציפות ואף יתן למשפט ממושך זה עדיפות על פני משפטים אחרים במתן הכרעת הדין.
6.אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של שני המשיבים בתשעים יום, החל מיום 31.1.02, או עד למתן פסק דין בת.פ. 345/99, לפי המוקדם.
ניתנה היום, ט"ז בשבט התשס"ב
(29.1.2002).
ש
ו פ ט ת