בש"פ 5330/09 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

המדינה מבקשת להורות על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים או עד לתום משפטם, לפי המוקדם יותר. נגד המשיבים ונגד נאשם נוסף הוגש כתב אישום בגין מסכת חריגה של התעללות משותפת בילדיה של נאשמת אחרת, שלגביה נערך הסדר טיעון הכולל הודאה באשמה המיוחסת לה והסכם לשמש עד מדינה.

2.

העבירות המיוחסות למשיבים כולם כוללות חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת קטין, התעללות בקטין, ובנוסף לכך עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, (משיבים 1 ו-3), שיבוש מהלכי משפט (משיב 1), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (המשיב 2) וסחיטה באיומים.

על-פי כתב האישום נמנים השלושה על קבוצת פושעים שחסו תחת מנהיגותו של אחד שכינה עצמו "הרב" אליאור חן ונמלט לאחר המעשים האלה מן הארץ. אותו חן יעץ לאימם של הקטינים ולחברי קבוצת הפושעים לבצע מה שכינה "תיקונים" בילדים הקטינים. המשיבים התעללו בילדים באופן שיטתי ובאכזריות – במספר רב של מקרים. בעשרות רבות של מקרים, לא פחות מארבעים, נהגו המשיבים 1 ו-3 לטלטל בעוצמה רבה שניים מן הקטינים, שהיו רכים בשנים (ילידי 2003 ו-2004). הם נהגו לכפות את ידיהם ורגליהם של השניים למשך שעות ארוכות, אחד מהם הוכה בראשו עד שהתנפחו פניו ועוותה צורתם, את האחר הניפו, לאחר שכופפו את ידיו. אותם המשיבים הצמידו אחד מן הקטינים, ילד רך בשנים, לתנור חימום חשמלי, אילצו אותו להיצמד לתנור ולא הניחו לו להינתק ממנו אלא רק לאחר שעורו נחרך והתקלף. אז שפכו הם מלח על פצעיו (תרתי משמע). בכך גרמו הם לאותו ילד פצעי כוויה בדרגה שנייה ושלישית בחלקים שונים של גופו. לאחרים גרמו חבלות חמורות אחרות. ביום 12.3.2008 העיר המשיב 1 את אחד הילדים משנתו, העמיד אותו על רגליו, הכה אותו בפניו ובראשו, כפי שעשה במספר רב של מקרים קודם לכן. המשיב 1 לא הניח לאותו ילד עד שאיבד את הכרתו. אחיו של הקורבן ביקש להזעיק אמבולנס למקום והקורבן פונה במצב אנוש, כשהוא חסר הכרה, לבית החולים. מאז לא חזר הקורבן להכרתו.

עוד קודם למקרה נורא זה, התעללו המשיבים כולם באותו קטין. הם שרפו באמצעות מצית את אצבעותיו היכו אותו בפטיש מעץ בידיו וכלאו אותו בתוך מזוודה שאורכה כחצי מטר, תוך שהם מונעים ממנו מזון ושתייה. במועד אחר הם כפתו אותו, חסמו את פיו באמצעות דבק והכניסו חפץ לפיו. מסכת ההתעללויות כוללת אירועים קשים נוספים, שיש קושי להעלותם על הכתב בשל אכזריותם והעיוות המאפיין אותם. היא כוללת גם מסכת של עינויים מהסוג הנורא ביותר, של הטבעה מתחת לזרם מים בכיור, טבילה במים חמים וקרים וחבלה באמצעות בורג ופטיש במצחו של אחד הקורבנות.

3.

זו הפעם השלישית שבה מבוקש להאריך את מעצרם של המשיבים. המשיבים מתנגדים לבקשת המדינה ומדגישים את חלוף הזמן שעבר מאז הגשת כתב האישום, עובדה המשנה לשיטתם את נקודת האיזון בין הצורך להבטיח מפני מסוכנותם ובין זכותם להלך חפשי. לחילופין הם מציעים כי יינתן תסקיר של שירות המבחן, שבו תיבחן האפשרות להמרת המעצר בחלופה אחרת.

טענות אלה אין לקבל. מאז החל המשפט נתקיימו שלושים וחמש ישיבות. במהלכן נשמעו עדים רבים, וביניהם עדי תביעה מרכזיים (כולל אחת הקטינות). נקבעו עוד למעלה משלושים מועדים להוכחות, חלקם בתוך פגרת בתי המשפט. במסגרת פרשת התביעה צפויים להעיד עוד עשרה עדים. המשפט מתנהל אפוא בקצב ראוי, ביעילות ובאופן רציף. מסוכנותם של המשיבים לא כהתה. החשש מפני הימלטות מהדין אם ישוחררו שריר וקיים וכמוהו החשש מפני שיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים. המדובר בפרשה זו במסכת מעשים שאם רק מקצת מהם יוכחו ראוי להניח כי המשיבים לא יראו את אור השמש במשך שנים רבות. העונש הקבוע בחוק לכל אחד מן העשרות הרבות של מעשי הפשע המיוחסים למשיבים הוא חמור, במיוחד כשמביאים בחשבון את הנסיבות יוצאות הדופן המאפיינות את מעשי העבירה. בשל כל אלה טבוע החשש להימלטות מהדין והחשש לשיבוש מהלכי משפט בעצם המעשים עצמם.

אשר לעילת המסוכנות, הרי שהמדובר בבני אנוש שביצעו מעשים בלתי אנושיים כלפי קורבנות רכים בשנים, תמימים וחסרי ישע, עשרות פעמים. את מעשי ההתעללות והעינויים קשה, כאמור, לתאר, ויש קושי אף לקרוא את כתב האישום. בנסיבות אלה מופרכת הבקשה לבקש תסקיר משירות המבחן אודות המשיבים, שכן אין להעלות על הדעת, במקרה כה חריג באכזריותו, כי ניתן לאיין את החשש המתבטא בשלוש עילות המעצר בדרך של שחרור בערובה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על מעצרם של המשיבים לתקופה של 90 ימים שתחילתה בתקופות הנקובות בבקשה לגבי כל אחד מהמשיבים, או עד למתן פסק דין בתיק המתנהל נגדם בבית המשפט

המחוזי בירושלים – לפי המוקדם.