בש"פ 7439/09 מדינת ישראל נ. פלוני

המדינה מבקשת להורות על הארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), ב-90 ימים כמפורט להלן: משיב 1 – החל מיום 2.10.2009, או עד למתן החלטה ב-ת"פ 157/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: ת"פ 157/08 ), לפי המוקדם מביניהם; משיב 2 החל מיום 9.10.2009, או עד למתן החלטה ב-ת"פ 157/08, לפי המוקדם מביניהם; ומשיב 3 החל מיום 13.10.2009, או עד למתן החלטה ב-ת"פ 157/08, לפי המוקדם מביניהם.

כתב האישום

1.

נגד המשיבים ונגד נאשם נוסף הוגש כתב אישום בגין מסכת חריגה של התעללות משותפת בילדיה של נאשמת אחרת, שלגביה נערך הסדר טיעון הכולל הודאה באשמה המיוחסת לה והסכם לשמש עד מדינה.

העבירות המיוחסות למשיבים כוללות חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) (משיבים 1 ו-3); תקיפת קטין לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין; התעללות בקטין לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין בצירוף סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין (משיבים 1 ו-3); שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין (משיב 1 בלבד); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין (משיב 2 בלבד); וסחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

על-פי כתב האישום, נמנו המשיבים על קבוצה שהונהגה על ידי אליאור חן (להלן: חן ). חן יעץ לאימם של הקטינים ולחברי קבוצתו לבצע מה שכינה "תיקונים" בילדים, שמשמעותם התעללות שיטתית ואכזרית בקטינים. בעשרות רבות של מקרים, לא פחות מארבעים, נהגו המשיבים 1 ו-3 לטלטל בעוצמה רבה שניים מן הקטינים, שהיו רכים בשנים (ילידי 2003 ו-2004). הם נהגו לכפות את ידיהם ורגליהם של השניים למשך שעות ארוכות, אחד מהם הוכה בראשו עד שהתנפחו פניו, את האחר הניפו, לאחר שכופפו את ידיו. אותם המשיבים הצמידו אחד מן הקטינים, ילד רך בשנים, לתנור חימום חשמלי והזיזו אותו רק לאחר שעורו נחרך והתקלף. בשלב זה הם שפכו מלח ואלכוהול על פצעיו, ובכך גרמו לאותו ילד פצעי כוויה בדרגה שנייה ושלישית בחלקים שונים של גופו. ביום 12.3.2008 העיר המשיב 1 את אחד הילדים משנתו, העמיד אותו על רגליו, והחל להכותו בפניו ובראשו. בשלב מסוים התמוטט הילד ואיבד את הכרתו. אחיו של הקורבן ביקש להזעיק אמבולנס למקום והקורבן פונה במצב אנוש, כשהוא מחוסר הכרה, לבית החולים. מאז לא שבה הכרתו של הקורבן. מסכת ההתעללויות כוללת אירועים קשים נוספים כגון שריפה באמצעות מצית, כליאה בתוך מזוודה שאורכה כחצי מטר תוך מניעת מזון ושתייה, הטבעה מתחת לזרם מים בכיור.

הליכי המעצר נגד המשיבים

2.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים (ב"ש 4428/08), וביום 7.9.2008 הסכים בא כוח המשיב 1 למעצר. ביום 13.4.2008 תוקן כתב האישום וצורפו אליו משיב 2 ונאשם נוסף. ביום זה הוגשה בקשה למעצר המשיב 2 עד תום ההליכים (ב"ש 4457/08). הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה, וביום 18.4.2008 הורה בית המשפט (כב' השופט זילברטל) על מעצר המשיב 2 עד תום ההליכים. ביום 17.4.2008 תוקן כתב האישום, וצורף המשיב 3 כנאשם נוסף. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים (ב"ש 4485/08). ביום 11.5.2008 הסכים בא כוחו למעצר, בכפוף לשמירת זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר אם הנסיבות יצדיקו זאת.

3.

משלא נסתיים משפטם של המשיבים בחלוף תשעה חודשים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. ביום 18.1.2009 קיבל בית משפט זה (כב' השופט א' רובינשטיין) את הבקשה ה ראשונה להארכת מעצר המשיבים (בש"פ 11148/08). בית המשפט קבע לעניין קצב התקדמות המשפט כי בית המשפט המחוזי עשה מאמצים לקדם את המשפט. אשר למסוכנות הנשקפת מהמשיבים נקבע כי אין אפשרות להתגבר על מסוכנותם של המשיבים בחלופת מעצר, וכי ישנו חשש כי שחרורם ממעצר יגרום לשיבוש הליכי משפט ואף להימלטות מאימת הדין. מאז הוארך מעצרם של המשיבים פעמיים נוספות: ביום 5.4.2009 האריך בית משפט זה ( כב' השופט א' רובינשטיין ) את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים (בש"פ 2635/09) ; וביום 2.7.2009

האריך בית משפט זה (כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין) את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים (בש"פ 5330/09).

הבקשה הנוכחית להארכת מעצר

4.

ביום 16.9.2009 הגישה המבקשת בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים. בבקשה פירטה המבקשת אודות מהלך הדיונים בתיק העיקרי ולדבריה, שלב ההוכחות במשפטם של המשיבים החל ביום 27.4.2008, ומאז התקיימו 37 ישיבות לשמיעת הוכחות, מתוכן 5 ישיבות שהתקיימו לאחר שבית משפט זה קיבל את הבקשה האחרונה להארכת מעצר. לטענת המבקשת, נכון לעתה צפוי להעיד עד נוסף מטעם התביעה, ולאחר מכן תסתיים פרשת התביעה. ביום 6.9.2009 הגישו לבית המשפט המחוזי באי כוח המשיבים בקשה לביטול חלק ממועדי ההוכחות, ובה צוין כי באי כוח המשיבים מסתפקים ב-13 ימי דיונים לניהול פרשת ההגנה.

5.

המבקשת טוענת בבקשתה כי המשיבים מואשמים במעשים חריגים ונדירים בחומרתם, וכי האלימות בה נקטו לכאורה המשיבים כלפי ילדים רכים בשנים הינה בלתי נתפסת באכזריותה. על כן סבורה המבקשת כי מידת הסכנה הנשקפת מן המשיבים מצויה ברף הגבוה ביותר. יתרה מכך, סבורה המבקשת כי אין אפשרות לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים אלא בדרך של מעצר. המשיבה גם טוענת כי העונשים הצפויים למשיבים מעלים את החשש להימלטותם מאימת הדין. לעניין קצב ההתקדמות בתיק, טוענת המבקשת כי התיק מתנהל באופן רציף, וכי פרשת התביעה הסתיימה לעת הזו (למעט העדת מומחה רפואי השוהה בחו"ל). יתרה מכך, לטענת המבקשת, כרגע קבועים עוד 20 מועדים לשמיעת ראיות, ועל כן מעריכה המבקשת כי פרשת ההגנה תסתיים בתוך תקופת המעצר המבוקשת.

6.

עו"ד לביא שייצג את המשיבים ביקש כי אורה בשלב זה על קבלת תסקיר מבחן. בנוסף, עו"ד לביא העלה טענות בעניין כרסום שחל בחומר הראיות. אין מקום להעלאת טענות אלה בהליך זה, אלא, אם בכלל, במסגרת בקשה לעיון חוזר. עוד טען עו"ד לביא שהוא מסופק אם פרשת ההגנה אכן תסתיים ב-13 ימי הדיונים שנותרו. ואולם, המשיבים מנועים מלהעלות טענה זו לאור הצהרתם הברורה כי הם יסתפקו ב-13 ימי דיונים לניהול פרשת ההגנה, וימי דיונים בוטלו.

7.

איני רואה מנוס אלא להיעתר לבקשה לאור כל מה שנאמר בהחלטות הקודמות. נראה כי ניתן יהיה לסיים את שמיעת הראיות במסגרת התקופה המבוקשת. אין הצדקה לבקשה תסקיר משום שאין מקום לשחרור בחלופת מעצר.

8.

הבקשה מתקבלת, מעצרו של המשיב 1 מוארך ב-90 יום שתחילתם ב-2.10.2009; מעצרו של המשיב 2 מוארך ב-90 יום שתחילתם ב-9.10.2009 ומעצרו של המשיב 3 ב-90 יום שתחילתם ב-13.10.2009.