בש"פ 5388/10 מדינת ישראל נ. רחמים סבן

1.

הבקשה שבפניי הינה בקשה רביעית להארכת מעצר מעבר ל-9 חודשים. הבקשה נוגעת להליך פלילי המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד המשיב ואחרים.

2.

ביום 29.3.09 הגישה המבקשת נגד המשיב ו-7 אחרים כתב אישום. בכתב האישום מופיעים 23 אישומים אשר יש בהם תיאור של פרשיות שונות שארעו במהלך השנים 2008-1999. המשיב הינו היחיד מבין הנאשמים המופיע בכל אחד מן האישומים. באישומים השונים מדובר על סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, ניהול בתי בושת ועבירות שונות הקשורות במעשי הסחר וניהול בתי בושת, כולל עבירות של הלבנת הון. לעניין הסחר בבני אדם חובה לציין שמדובר בהבאה של נשים ממדינות שונות לישראל ולמקומות אחרים לשם עיסוק בזנות. מסיבות שונות חלפה תקופה ארוכה מאוד עד שהוחלט בבית המשפט המחוזי להורות על מעצר עד תום ההליכים. לעניין בקשת ההארכה הראשונה, הוחלט בבית משפט זה להאריך את המעצר ב-30 ימים בלבד. בהמשך הוחלט פעמיים נוספות להאריך את המעצר ב-90 ימים, בכל פעם.

3.

כתב האישום המורכב מונה 150 עדים. שמיעת הראיות במשפט החלה ביום 11.2.2010. עד כה נערכו 21 ישיבות לשמיעת הוכחות. בישיבות אלה נשמעו כ-50 עדים. לאחר צמצום מספרם של העדים נותר לתביעה להעיד, לעת הזו, כ-30 עדים. בתקופת ההארכה האחרונה, אשר מסתיימת מחר,

נערכו 10 ישיבות לשמיעת הוכחות. בית המשפט קבע 18 מועדים נוספים לשמיעת הוכחות וזאת בחודשים נובמבר 2010 – פברואר 2011. להערכתה של התביעה תידרשנה לה על מנת להשלים את פרשת התביעה 10 ישיבות נוספות. יצוין, כי הסניגור המלומד שטען בפניי העריך, כי עד למתן פסק דין יידרשו שנתיים נוספות.

4.

מעיון בחומר ומטענות הצדדים עולה, כי אחת הסיבות להתמשכות ההליך, היא העובדה שחומרי חקירה מתגלים מעת לעת וכמובן שיש למוסרם לידי הסניגורים. הדבר מביא כמובן לתקלות מתקלות שונות. הסניגור המלומד טען, בין היתר, כי כל המתלוננות הנמצאות בארץ כבר העידו ועל כן לא קיים חשש להשפעה עליהן. עוד נטען, כי בתקופת ההארכה, אם איעתר לבקשה, לא יישמע אף עד. זאת, שכן הישיבה הבאה לשמיעת הוכחות קבועה ליום 7.11.2010. כמו כן הפנה הסניגור לכך שמרבית הנאשמים שוחררו וכי בשעה זו נותרו עצורים שניים, אחד מהם הינו המשיב.

5.

דעתי היא כי יש להיעתר לבקשה. כפי שצוין, מדובר בתיק מורכב וסבוך שבתחילת הדרך התכוונה המבקשת להעיד בגדרו 150 עדים. קצב השמיעה נראה סביר בהתחשב בעומס המוטל על בית המשפט המחוזי בתל אביב. אכן, אין ספק, כי המבקשת אחראית לכך שחלו עיכובים בכל הנוגע להעברת חומר חקירה לידי ההגנה. יחד עם זאת, מן החומר עולה, כי גם ההגנה אחראית במידה מסוימת לתקלות מתקלות שונות, כולל ביטול של ישיבות. אף אם אניח שאחריותה של המבקשת לתקלות שונות עולה על אחריות ההגנה, איני רואה מנוס מהארכת המעצר. העובדות המתוארות בכתב האישום מצביעות על מסוכנות גבוהה, על חשש הימלטות ואף על חשש להשפעה על עדים, גם כאלה שאינם מצויים בארץ. עוד יצוין, כי לחובת המשיב עבר פלילי בעבירות דומות לעבירות בהן הוא מואשם.

6.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 27.7.2010.