פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5453/11
בפני:
כבוד השופט י' עמית
העוררת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת
בית המשפט
המחוזי בתל אביב (כב' השופט קפאח) בתיק מ"ת 33319-07-11 שניתנה ביום
19.7.2011
תאריך הישיבה:
כ"ד בתמוז התשע"א
(26.7.2011)
בשם העוררת:
עו"ד איגור יוקטין
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת גולדשטיין
החלטה
כנגד העוררת הוגש כתב אישום המייחס לה קשירת קשר ונסיון חטיפה של מתלוננת יחד עם שני בגירים.
העוררת נעצרה במעצר ימים מיום 12.7.11 עד ליום 14.7.11 על פי החלטת בית המשפט לנוער.
העוררת הובאה ביום 14.7.11 להארכת מעצר נוספת בפני בית המשפט לנוער, אשר מצא לשחרר אותה למעצר בית. המשטרה
הגישה ערר שנדון עוד באותו יום, בפני כב' השופט קפאח אשר דחה את הערר, ולאור הצהרת התובע כי יוגש כתב אישום בתוך 5 ימים, קבע למען הסר ספק כי העוררת תישאר במעצר בית עד ליום 18.7.11.
ואכן, ביום 19.7.11 הוגש כתב אישום כנגד העוררת, ובקשה למעצרה עד תום ההליכים. נוכח טענת הסניגור כי טרם למד את החומר, נדחה הדיון בבקשה עד ליום 2.8.11, כאשר כב' השופט קפאח קובע בהחלטתו כי יש "ניצוץ ראייתי" ומורה על המשך מעצר הבית (אם כי תוך כדי הקלה מסויימת, כך שיתאפשר לעוררת הקטינה, לצאת לשאוף אוויר פעמיים ביום משך שעתיים כל פעם).
על החלטה זו יצאה חמתו של הסניגור, שטרח והגיש ערר ל בית המשפט העליון בטענה, כי לפי הלכת קוניוף (בש"פ 8015/09), לא ניתן "להחזיר" את העוררת למעצר בית יען כי היתה משוחררת משעה 24:00 ביום 18.7.11 (לטענת הסניגור משעה 16:00) ועד לדיון למחרת בבוקר, כך שלא ניתן להשיבה למעצר בית.
מדובר בערר סרק. חבל שמטריחים את בית המשפט העליון ואת הצד השני בהבלים כגון אלה.
לטעמי, הסניגור תולה בהלכת קוניוף מה שאין בה בנסיבות שבפנינו.
אני דוחה את הערר. תיכבד העוררת ותישאר במעצר בית, כפי שקבע השופט קפאח, עד לדיון בפניו ביום 2.8.11.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז
התשע"א (26.7.2011), בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.
ש ו פ ט