בש"פ 5478/22ארדת אוראלי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בח"נ 17870-07-22 מבית משפט השלום לעניינים מקומיים בירושלים לבית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה.

2.

כעולה מהבקשה ומנספחיה, כתב האישום מייחס למבקש, חייל בחובה, עבירה על סעיף 5(א) לחוק העזר לירושלים (העמדת רכב והחנייתו), התשכ"א-1960 ועל תקנה 72(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בגין העמדת רכב על מדרכה שלא נקבעה כמקום חניה מסודר ביום 29.6.2022, בשעות הערב. ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.5.2023 בשעה 10:00.

3.

בבקשה נטען כי העבירה בוצעה משום שהמבקש הסיע את סבתו הנכה לטיפולים רפואיים שהיא הייתה אמורה לעבור בירושלים, והוא לא הצליח למצוא חניה קרובה בזמן. עוד נטען כי העברת התיק תקל על המבקש ועל סבתו הנכה ובעלת המוגבלויות, וזאת מאחר שהשניים מתגוררים בהרצליה וישנו בית משפט לעניינים מקומיים אחר אשר סמוך למקום מגוריהם.

4.

לאחר שקילת הטענות בבקשה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. מן הבקשה עולה כי המבקש כופר בעובדות שבכתב האישום, שכן הוא מציין בבקשה כי הוא ערער מיד על הדו"ח שקיבל, מה שמחייב את עדותו של שוטר תעבורה. יתרה מכך, אין די גם בטענה בדבר הקושי להסיע את סבתו של המבקש לירושלים. ראשית, ספק אם עדותה תידרש בהליך, ובנוסף – העבירה הנטענת אירעה כאשר המבקש היה עם סבתו בעיר ירושלים. משכך, המוגבלויות הנטענות שלה אינן מונעות ממנה את האפשרות להגיע לבית המשפט ככל שהדבר יידרש (ראו, למשל, בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל , פס' 10 לפסק דינו של השופט א' שטיין (12.9.2018); בש"פ 1375/21 אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל , פס' 6 לפסק דינו של השופט א' שטיין (1.3.2021)).

5.

בהתחשב בכך שלא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות.

לפיכך, הבקשה נדחית.