בש"פ 548/21 מדינת ישראל נ. עלי שריתח

1.

ביום 24.1.2021, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) על מעצרו של המשיב בבש"פ 548/21 (להלן: המשיב ), תושב האזור, בפיקוח אלקטרוני, בדירה בתחומי ירושלים וזאת בכפוף למילוי התנאים הבאים: נוכחות של ערב-מפקח אחד בכל שעות היממה; הפקדת סך של 500,000 ש"ח בקופת בית המשפט; חתימה על ערבויות צד ג' בסכום מצטבר של 400,000 ש"ח; איסור להחזיק מחשב או מכשיר סלולרי כלשהו במקום המעצר; ומתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

על החלטה זו הוגשו שני עררים. המדינה בבש"פ 548/21 עוררת על עצם ההחלטה למעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני וערר המשיב בבש"פ 573/21 בו ביקש לשחררו לשטחי הרש"פ בכפוף לערבויות; לחלופין להותיר את החלטת בית משפט קמא למעצרו בפיקוח אלקטרוני בערבויות וביטול חיובו בהפקדת מזומנים בסכום של 500,000 ש"ח.

2.

המשיב, תושב הרשות הפלסטינית, מואשם בשורה ארוכה של עבירות מרמה, פגיעה בפרטיות, חדירה לחומר מחשב, הלבנת הון, הדחה בחקירה ואיומים, גניבה, ניסיון גניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, החזיק המשיב במאגר מידע שהכיל מידע אישי של מאות לקוחות של בנק לאומי, לרבות תעודות זהות, מספר חשבון בנק, שם משתמש, פרטי כרטיס אשראי, ומספרי טלפון. במהלך מספר חודשים, חדר המשיב במאות הזדמנויות לחשבונות של לקוחות הבנק דרך אתר האינטרנט של הבנק במטרה לגנוב מחשבונות אלה כסף, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים. במקרים רבים, ניסיונות המשיב צלחו והוא הצליח לחדור לחשבונות הבנק. המשיב ניסה לגנוב סכום כולל של כ-6.5 מיליון ש"ח מ-32 חשבונות בנק של לקוחות, אך הצליח לבצע גניבה רק משלושה חשבונות של לקוחות, בסכום של כ-230,000 ש"ח, מתוכם הגיעו לכיסו כ-86,000 ש"ח. לאחר גניבת הכסף, הסווה המשיב את מקור הכסף, בין היתר באמצעות העברתו לחשבון בנק של אחרת, שהינה בת זוגו של עד תביעה מרכזי בכתב האישום נגדו, בשם וואליד (להלן: וואליד ) והנחה אותם כיצד לפעול כדי להעביר אליו את הכסף במזומן. בהמשך, משהתגלו מעשי המשיב, איים המשיב על וואליד כי אם יפליל אותו הוא ירצח אותו. למשיב מיוחסת גם עבירה של הדחה בחקירה ואיומים על וואליד באמצעות אחרים, שנשלחו לאיים עליו באמצעות נשק חם ולהדיחו בחקירה.

3.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. המחלוקת התמקדה בשאלה האם יש מקום לבחון חלופת מעצר בנסיבותיו של מקרה זה. לצורך כך הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שייבחן חלופת מעצר וביום 3.1.2021 הוגש תסקיר מעצר ראשון, שזו הייתה המלצתו: "נוכח הסיכון המשמעותי במצבו של עלי כיום, אשר להערכתנו אינו קשור רק ליציאתו מכתובת חלופת המעצר, אלא לביצוע עבירות נוספות מתחום המרמה ולשיבוש הליכי המשפט, אף מתוך הבית והערכתנו כי המפקחים המוצעים אינם מתאימים לצמצם סיכון זה, אין אנו ממליצים על שחרורו של עלי ממעצר".

בית המשפט הורה על קבלת תסקיר מעצר נוסף ובחינת מפקחים חדשים. התסקיר הנוסף הוגש לבית המשפט ביום 14.1.2021, ולאחר שבחן מספר מפקחים, המליץ לבית המשפט כך: "התרשמותנו כי הערבים שהוצעו אמנם מבינים תפקידם במישור הטכני אך מתקשים להגמיש עמדתם כלפי עלי ולהכיר בקיומו של סיכון במצבו. במצב דברים זה ונוכח הסיכון שהערכנו במצב של עלי איננו ממליצים על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני".

4.

חרף ההמלצה השלילית בשני תסקירי המבחן ולאחר שהתרשם כי המפקחים המוצעים יוכלו לשמש כמפקחים וערבים על המשיב, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, בדירה שנשכרה לצורך כך בתחומי העיר ירושלים בתנאים שפורטו בפתיח. עיקר הנמקתו של בית המשפט לנקיטתו בצעד זה חרף המלצתו השלילית של שירות המבחן, היא היותו של המשיב נעדר עבר פלילי ועיצובה של חלופת מעצר מוקפדת.

5.

המדינה טוענת בעררה כי יש לבטל את החלטתו של בית המשפט למעצר בפיקוח אלקטרוני, בהינתן הנסיבות הבאות: חומרת העבירות המיוחסת למשיב, שכן אין מדובר בעבירות מרמה וגניבה בלבד, אלא בעבירות שהצטרפו אליהן גם עבירות הדחה ואיומים בנשק חם כלפי מי שאמור להיות עד התביעה המרכזי נגדו. נסיבות אלו מקיימות הן עילה של מסוכנות והן עילה של חשש לשיבוש הליכי משפט. לכך מצטרפת העובדה שמדובר במי שהינו תושב הרשות הפלסטינית, שהחשש מפני הימלטותו מאימת הדין הוא חשש ממשי.

6.

המשיב בערר שהגיש מטעמו, ביקש להורות על שחרורו לשטחי הרשות הפלסטינית, בכפוף להפקדת ערבויות ולחלופין, להותיר את החלטת בית המשפט על כנה בכפוף להפחתת סכום הערובה לסכום ריאלי שהמשיב יוכל לעמוד בו. נטען כי המשיב הוא עורך דין במקצועו, נעדר עבר פלילי, העבירות המיוחסות לו אינן מן החמורות וגם אם יורשע בדינו בסופו של יום, לא צפוי לו עונש חמור. באשר לעבירת ההדחה, נטען כי מדובר באיומים שהתבצעו על ידי בן משפחה שלא בידיעתו ושלא בשליחותו של המשיב. עוד נטען, כי סכום ההפקדה מסכל את האפשרות לקיים את החלטת המעצר בפיקוח אלקטרוני, שכן מדובר בסכום מופרז שהמשיב אינו יכול לעמוד בו.

7.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ושמעתי את טיעוניי באי כוח הצדדים לפניי, החלטתי לקבל את ערר המדינה ולדחות את ערר המשיב, מהנימוקים הבאים.

התמונה העולה מקריאתו של כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים היא לא רק תמונה של ביצוע עבירות מרמה מתוחכמות, אלא הרבה יותר מכך, משלעבירות המרמה התלוו גם עבירות של איומים והדחה בחקירה, שהתבצעו על ידי המשיב לפני מעצרו והמשיכו להתבצע גם לאחר מעצרו באמצעות שליחים מטעמו. משלא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, תהיתי כיצד ניתן לטעון בשלב זה כי למשיב אין יד ורגל בעבירות ההדחה שבוצעו בזמן מעצרו.

בהינתן המלצה שלילית של שירות המבחן ביחס למשיב והבעה של יותר מאשר ספק באשר למפקחים ויכולתם לפקח על המשיב בזמן מעצרו, נדרש היה בית המשפט קמא להנמקה של ממש לסטייה מהמלצה זו.

"אף שבית המשפט איננו כבול להמלצותיו של שירות המבחן, סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תעשה בהתקיים טעמים טובים וכבדי משקל (בש"פ 3253/10 מדינת ישראל נ' אזייב (3.5.2010); בש"פ 35/18 פלוני נ' מדינת ישראל (23.1.2018)). כפי שקבע בית המ שפט קמא, טעמים כאלו אינם מתקיימים בענייננו. כמו ש ציינתי לא אחת בעבר, תנאי בסיסי ויסודי לשקילת שחרורו של עצור למעצר בפיקוח אלקטרוני או לחלופת מעצר הוא האמון בעצור עצמו, ולא במפקחיו, שיקיים את תנאי מעצרו או שחרורו (ראו, למשל, בש"פ 9984/17 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני , בפסקה 12 (27.12.2017); בש"פ 1903/18 מרואני נ' מדינת ישראל , בפסקה 11

(10.4.2018))" (בש"פ 6179/18 אלירן לוגסי נ' מדינת ישראל (28.8.2018).

דבריי בית המשפט "שרואה אני בעובדה שאין למשיב עבר פלילי קודם וליכולתי לעצב חלופת מעצר מוקפדת מאוד משום טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהמלצות שירות המבחן" – עם כל הכבוד, אינם עולים כדי טעמים מיוחדים. מדובר בהמלצה שלילית מפורשת, הנובעת מאי-מתן אמון במשיב עצמו ובפוטנציאל הסיכון הטמון בו לחזרה לביצוע עבירות ולשיבוש הליכי משפט; במפקחים שלא נמצאו ראויים לשמש בתפקיד הפיקוח; ובמי שהינו תושב האזור, שהחשש להימלטות מאימת הדין נובע מעצם מקום מגוריו. צבר נסיבות זה חייב טעמים מיוחדים מעבר להיותו של המשיב אדם נעדר עבר פלילי, שניתן לעצב לו חלופת מעצר מוקפדת כמידתו.

8.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטים נגדו ועל דחיית עררו של המשיב.