פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5499/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
יעקב בניזרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז, מיום 15.6.10, במ"ת 32254-04-10, שניתנה על ידי השופט ד"ר אחיקם
סטולר
תאריך הישיבה:
ט"ז באב התש"ע
(27.07.10)
בשם העורר:
עו"ד משה וייס
בשם המשיבה:
עו"ד עינת גרוסמן
החלטה
העורר עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי מרכז, באשמת ביצוען של מספר עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים. בשלושת האישומים שיוחסו לו נטען, כי בשני מועדים בחודש אפריל 2010 שוחח העורר בטלפון עם מאיר פינטו (להלן: מאיר), והם סיכמו כי זה ימכור לו סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 15,000 ש"ח. באותו יום שלח העורר את בנו, דרור בניזרי (להלן: דרור) שקיבל את הסם – כמאתיים גרם. בחלוף שבוע בוצעה עסקה נוספת מאותו סוג. גם הפעם סיכמו העורר ומאיר את פרטי העסקה בטלפון, ובהמשך פגש דרור את מאיר וקיבל מידיו 307.69 גרם
של קוקאין. שוטרים שצפו על המפגש עצרו את דור כשהסם בחזקתו.
עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת האישומים. כנגד ממצא זה מופנה הערר, הואיל ולטעמו של העורר "בחינת מכלול התשתית הראיתית מעלה שניכר בה פרסום ממשי", וכן שראוי היה לבחון עשיית שימוש בחלופת מעצר.
אין בידי לקבל טיעון זה. בית משפט המחוזי בחן את ראיות המשיבה אחת לאחת ובפירוט רב, ומקובלת עלי במלואה מסקנתו ביחס לאישום השני, כי מדובר ב"שרשרת ראייתית לכאורית מושלמת משלב תכנון העבירה... וכלה בתפיסה של [דרור] בכף כשהסמים ברשותו". האירועים נשוא האישום השני הדומים להפליא לשיחות שהוקלטו בסתר ביחס לאישום הראשון – יוצרים תשתית ראייתית שדי בה לצורך סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. מסקנה זו ועברו הפלילי המכביד של העורר, מחייבים מסקנה נוספת, לאמור, מהעורר נשקפת סכנה לציבור, ואין דרך לאיין סכנה זו אלא במעצר מאחורי סורג ובריח.
נוכח האמור, הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ז באב התש"ע ( 27.07.2010).
ש ו פ ט