בש"פ 5536/99 משה לוי נ. המונה על מירשם המקרקעין

המבקש רכש מקרקעין במזרח-ירושלים, בהתאם ליפויי-כוח בלתי-חוזרים שקיבל מאת הבעלים. בעת רכישת המקרקעין היתה רשומה בפנקס המקרקעין, בצד שמות הבעלים, הערת התנגדות של שופט בית-המשפט להסדר הקרקעות הירדני. עם רישום הקרקעות בלשכת מרשם המקרקעין, נרשמה בנסח הרישום ההערה: "לא הוסדר. החלקה בסכסוך וההסדר בשלמות לגביה לא נגמר", וזאת במקום הערת ההתנגדות של שופט ההסדר הירדני.

המבקש פנה אל רשם המקרקעין בבקשה להשיב את הרישום המקורי על-כנו, בטענה כי לא היתה לרשם הסמכות לשנות את הרישום, ונענה בשלילה. עררו של המבקש אל הממונה על מרשם המקרקעין נדחה. אף בית-המשפט המחוזי (השופט משה רביד) דחה את ערעורו של המבקש, בקובעו כי רשם המקרקעין היה מוסמך לשנות את הרישום.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, בגדרה חוזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

רשם המקרקעין לא שינה את מהות הרישום, כי אם את נוסחו בלבד. רשם המקרקעין פעל בגדר הסמכות הנתונה לו בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תש"ל1969-, והאמור בנסח הרישום כיום הוא האמור בהערת ההתנגדות של שופט ההסדר הירדני, כאשר שינוי הנוסח אין בו כדי להעיד על שינוי המהות.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.