בש"פ 5544/05 מדינת ישראל נ. עמנואל פלד

1.בפני בקשה להאריך – זו הפעם הרביעית – את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

המשיב עומד לדין יחד עם אחרת בבית משפט השלום בתל-אביב בגין עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – החוק ) יחד עם סעיף 25 וסעיף 34ד לחוק ;

סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק ;

עושק, עבירה לפי סעיף 431(1) לחוק ; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק ;

הסגת גבול המקצוע, עבירה לפי סעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

בקצירת האומר יצוין, כי כתב האישום מייחס למשיב כי השיג פרטים אישיים של אנשים ומצויד בפרטים אלה פנה אליהם בכתב בדרישה לשלם חוב בגין שירותים שכביכול ניתנו להם עבור שיחות ארוטיות על ידי חברה שהוא היה בעליה, חברת "עמית קשר אמת בע"מ". בחלק מהמקרים צלחו פניותיו של המשיב והוא אכן קיבל סכומי כסף שונים מאנשים אליהם פנה. על פי הנטען, איימו המשיב והנאשמת האחרת בכתב האישום על אנשים אליהם פנו כי במידה ולא ישלמו את "חובם", הם יפתחו נגדם בהליכים משפטיים ואף יפנו אל בני משפחתם ואל מקום עבודתם.

עם הגשת כתב האישום נגדו נעצר המשיב, לבקשת המבקשת, עד תום ההליכים. עררים שהגיש נגד ההחלטה לעצרו לבית המשפט המחוזי ולבית משפט זה נדחו. מאז הסתיימה תקופת מעצרו הסטטוטורית של המשיב הוארך מעצרו שלוש פעמים ועתה מתבקשת הארכת המעצר פעם נוספת.

עוד יצוין כי המשיב מרצה עתה עונש מאסר בן 24 חודשים שנגזר עליו על ידי בית משפט השלום בתל-אביב בתיק אחר, בגין עבירות דומות.

2.בבקשתה מתארת המבקשת את מהלך הדיונים בתיק הפלילי נגד המשיב. בתיק התקיימו ישיבות הוכחות רבות. כפי שנמסר על ידי המבקשת, עד כה התקיימו מעל 30 ישיבות הוכחות שבמהלכן העידו כ- 110 עדי תביעה, לאחר שהמבקשת ויתרה על העדתם של 19 עדים נוספים. פרשת ההגנה הסתיימה ופרשת ההגנה עודנה מתנהלת. רשימת עדי ההגנה כוללת שבעה עשר (12?) עדי הגנה, לאחר שבית המשפט התיר עדותם של עדים אלה בלבד, מתוך רשימה של 510 עדי הגנה שביקש המשיב להעיד. כן הפנתה המבקשת להחלטות קודמות של בית משפט זה בבקשות הקודמות להארכות מעצרו של המשיב, בהן צוינו מסוכנותו של המשיב והמאמצים שננקטו לקדם הטיפול בתיק. עוד ציינה המבקשת כי לעת עתה קבועות בתיק שתי ישיבות נוספות לחודש יוני 2005 לסיום פרשת ההגנה, דהיינו בתוך תקופת הארכת המעצר הנוכחית ונראה כי הארכה המבוקשת היא האחרונה שתידרש. המשיבה מדגישה כי מסוכנותו של המשיב נותרה בעינה וכי התמשכות ההליכים בתיק יסודה בהתנהלות ההגנה ובטענות סרק שמעלה המשיב. אלה, בנוסף לכך שמדובר באסיר המרצה ממילא את עונשו, מצדיקים לטעמה של המבקשת את הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

המשיב מצידו מעריך כי פרשת ההגנה לא תסתיים בתוך שתי הישיבות הקבועות. לדבריו, העבירות המיוחסות לו אינן מן החמורות ועל בית המשפט ליתן לגיטימציה לעסק שניהל. הוא מבקש שלא להאריך את מעצרו על מנת שיהיה בידו לנהל את הגנתו כראוי.

3.פעמים רבות מספור חזר בית משפט זה ושנה כי מצוות המחוקק היא שעל משפטם של נאשמים המצויים במעצר להסתיים בתוך התקופה הנקובה בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996. ואכן, ההחלטה על הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתקופה הסטטוטורית טומנת בחובה פגיעה נוספת, מתמשכת, בחירותו, באופן המחייב את בית המשפט לשקול במשנה זהירות האם להיעתר לבקשה להארכה נוספת של תקופת המעצר. יחד עם זאת, סבורני כי במקרה שבפנינו חברו להם שיקולים שונים אשר כולם יחד הביאוני להיעתר לבקשה. ראשית, אני סבורה כי המשפט אכן עומד בפני סיום ומקובלת עלי הערכת המבקשת כי בשים לב למספרם של עדי ההגנה שטרם נשמעו ניתן יהא לסיימו בתוך תקופת ההארכה המבוקשת. זאת, לאחר שהמשפט התנהל בקצב מניח את הדעת והתמשכותו נובעת בין היתר ממספרם הרב של העדים בתיק. בנוסף, איני סבורה כי פחתה מסוכנותו של המשיב, אשר על פי המיוחס לו שב וביצע את המעשים הנטענים לאחר שכבר החלו מתנהלים נגדו ההליכים בתיק הראשון ואין להתעלם גם מכך שמדובר באסיר המרצה את עונשו, דבר המביא לידי כך שהפגיעה בחירותו על דרך של הארכת המעצר פחותה.

סיכומם של דברים, הבקשה מתקבלת. אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 90 ימים נוספים, החל מיום 28.6.05, או עד למתן פסק דין בת"פ 1008/04 בבית משפט השלום בתל-אביב, על פי המוקדם.