בש"פ 8756/05 מדינת ישראל נ. עמנואל פלד

בפני בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 26.9.2005 או עד למתן פסק-דין בת"פ 1008/04 בבית משפט השלום בתל אביב, לפי המוקדם.

1.המשיב עומד לדין בבית משפט השלום בתל אביב ועל פי כתב האישום המתוקן בשלישית, מיוחסת לו, יחד עם נאשמת נוספת, שורה של עבירות שעניינן ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; סחיטה באיומים; עושק; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; והסגת גבול מקצוע עריכת הדין. על פי המתואר בכתב האישום פעלו המשיב והנאשמת הנוספת באופן שיטתי כלפי מספר רב של מתלוננים תוך שימוש באמצעים מתוחכמים על מנת להונות אותם ולגזול את כספם. כתב האישום הוגש ביום 1.1.04 ועם הגשתו נעתר בית משפט השלום לבקשת המבקשת והורה ביום 27.1.04 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. עררים שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון בענין מעצרו נדחו (החלטת כבוד השופט ח' כבוב מיום 25.2.04 והחלטת כבוד השופט א' גרוניס מיום 11.3.04). ביום 22.4.04 אוחד המשפט עם הליך פלילי נוסף המתנהל נגד המשיב (ת"פ 808/03), בו מיוחסות לו עבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט. שמיעת הראיות במשפטו של המשיב החלה רק ביום 20.5.04 בשל בירורים הנוגעים לאפשרות ייצוגו של המשיב, אשר בחר בסופו של דבר לייצג את עצמו.

2.מעצרו של המשיב הוארך ארבע פעמים על ידי בית משפט זה בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים (ראו: החלטת כבוד השופט י' טירקל בבש"פ 8473/04 מיום 27.9.04; החלטתי מיום 2.1.2005 בבש"פ 11603/04; החלטת כבוד השופט א' א' לוי בבש"פ 2842/05 מיום 27.3.2005; והחלטת כבוד השופטת ע' ארבל בבש"פ 5544/05 מיום 27.6.2005), אך משפטו טרם נסתיים והמבקשת עותרת, כאמור, להארכת מעצרו של המשיב זו הפעם החמישית.

3.עד כה התקיימו בפני בית משפט השלום 36 ישיבות הוכחות ובהן נשמעו 110 עדי תביעה ו-25 עדי הגנה. לעת הזו מצויה שמיעת התיק בישורת האחרונה, לאחר שבית משפט השלום עשה מאמצים גדולים לקידום ההליך ולסיום שמיעתו. ביום 1.9.2005 נשמעו סיכומי התביעה וביום 19.9.2005 נשמעו סיכומי הנאשמת 1. הדיון בבקשת ההארכה התקיים בפני ביום 22.9.2005 ובו ציין המשיב כי הוא אמור להשמיע את סיכומיו ביום 25.9.2005 אך הטעים כי יבקש לקבוע מועד נוסף להשלמת הסיכומים משום שתמליל הדיון מיום 19.9.2005 בו נשמעו סיכומי הנאשמת 1, טרם נמסר לידיו. מתוך הודעה שהגישה בעניין זה המבקשת לאחר הדיון בבקשה עולה כי המשיב אכן החל לסכם את טיעוניו ביום 25.9.2005 וכי בית משפט השלום קצב לו לבקשתו מועד נוסף להשלמת הסיכומים ליום 3.11.2005. עוד ציינה המבקשת בהודעתה כי בית משפט השלום הוסיף וקבע שהכרעת הדין תינתן על ידו ביום 14.11.2005.

4.בנסיבות אלה, עותרת המבקשת כי יתאפשר לבית משפט השלום לסיים את הדיון בעוד המשיב במעצר, וזאת נוכח העבירות המיוחסות לו, המקימות חשש מובהק לשיבוש הליכים ולהישנות המעשים אם ישוחרר. המבקשת חוזרת ומדגישה כי בנסיבותיו המיוחדות של המשיב, המרצה עונש מאסר שנגזר עליו בתיק אחר, אין בהארכת המעצר שנתבקשה כדי לפגוע בחירותו באופן ממשי, בהיותו נתון ממילא מאחורי סורג ובריח. המשיב טוען מנגד כי אלמלא מעצרו יכול היה לבוא בפני וועדת שחרורים לצורך הפחתת שליש מתקופת המאסר שנגזרה עליו בתיק האחר, אך נוכח מעצרו לא ראה בכך טעם. המשיב מוסיף וטוען כי יש לו קושי לנהל את הגנתו בתנאים שבהם הוא נתון בכלא איילון וכי כל העדים במשפטו כבר העידו והחברה אשר במסגרתה מיוחסים לו מעשי הרמייה חוסלה. על כן, אין לטענתו ממש בחשש לשיבוש הליכים ובחשש להישנות המעשים עליהם מבססת המשיבה את בקשתה.

5.המעשים המיוחסים למשיב במקרה הנדון מלמדים כי נשקפת ממנו סכנה ממשית לשלום הציבור ובטחונו, בשל החשש להישנות המעשים, אם ישוחרר. מסקנה זו מתחזקת בייחוד נוכח העובדה כי עונש המאסר אותו הוא מרצה בד בבד עם מעצרו בתיק נשוא הבקשה, נגזר עליו בשל עבירות דומות לאלה המיוחסות לו בכתב האישום שבכאן. בנסיבות אלה ונוכח העובדה שמשפטו של המשיב, שהיה מורכב וממושך, קרוב מאוד לסיום מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת ההארכה שבפני. אולם, משהכרעת הדין צפויה להינתן ביום 14.11.2005 די בהארכה לשישים ימים וכך אני מורה.

6.הבקשה מתקבלת, אפוא, בחלקה ומעצרו של המשיב יוארך בשישים ימים החל מיום 26.9.2005, או עד למתן פסק דין בת"פ 1008/04 המתנהל נגדו בבית המשפט השלום בתל-אביב, לפי המוקדם.