בש"פ 5547/21 דורון איכילוב נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערר ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ש' מנדלבום ) בעמ"י 24447-08-21 מיום 10.8.2021, בגדרה התקבל עררה של מדינת ישראל, היא המשיבה (להלן: המדינה ), על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ' עלי ) במ"י 6852-08-21 מיום 10.8.2021. בהחלטתו הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המבקש עד ליום 13.8.2021 בשעה 12:00.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש ואחיו נעצרו לראשונה ביום 3.8.2021, בחשד לביצוע עבירות אלימות כלפי שוטרים. מיני אז, הוארך מעצרם מעת לעת, עד ליום 10.8.2021, בו הגישה המדינה לבית משפט השלום הצהרת תובע ולצדה בקשה להאריך את מעצרו של המבקש בחמישה ימים, על מנת לאפשר הגשת כתב אישום נגדו יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

3.

בהחלטתו מיום 10.8.2021 דחה בית משפט השלום את בקשת המדינה, והורה על שחרור המבקש למעצר בית. בהחלטתו ציין בית משפט השלום, בין היתר, כי אחיו של המבקש שוחרר לחלופת מעצר, וכי בהעדר שוני מהותי בין מידת המעורבות שלו ושל המבקש בעבירות שבביצוען הם חשודים – ראוי לשחרר אף את המבקש לחלופת מעצר כאמור. בתוך כך, דחה בית משפט השלום את טענת המדינה לפיה יש להבחין בין המבקש לבין אחיו בשל עברו הפלילי של המבקש ומאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, ונקבע כי החלופה שהוצעה – מעצר בית מלא הרחק ממקום ביצוע העבירות, בפיקוח אחותו וגיסו של המבקש – היא חלופה ראויה אשר יש בה כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת הימנו.

4.

המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי ערר על החלטתו של בית משפט השלום, כמו גם על ההחלטה לשחרר את אחיו של המבקש למעצר בית. בדיון שהתקיים בערר לפני בית המשפט המחוזי, טענה המדינה כי אין בכוחה של חלופת המעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמבקש ומאחיו. עוד נטען, בין היתר, כי אמנם ניתן להבחין בין המבקש ובין אחיו בכל הנוגע לחומרת המעשים שבביצועם הם חשודים (כאשר אחיו של המבקש חשוד בביצוע המעשים החמורים יותר), אך אין מקום להבחנה בין השניים לעניין המסוכנות הנשקפת מהם, וזאת חרף השוני בעברם הפלילי.

מנגד, סמכו המבקש ואחיו ידיהם על החלטות בית משפט השלום בעניינם, וטענו כי אין כל עילה להתערבות בהחלטות אלה.

5.

בהחלטה מיום 10.8.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה בעניינו של המבקש, ובהתאם הורה על מעצרו עד ליום 13.8.2021 בשעה 12:00, תוך שציין כי אם לא יוגש עד למועד זה כתב אישום בצירוף בקשה למעצר עד תום ההליכים – ישוחרר המבקש לאלתר. בהחלטתו עמד בית המשפט המחוזי על המסוכנות הנשקפת מהמבקש לאור עברו הפלילי – הכולל חמש הרשעות קודמות, שהאחרונה בהן היא מיום 5.7.2020 ומתייחסת, בין היתר, לעבירה של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקיד. לאור זאת, וכן בשים לב לנסיבות המעשים שבביצועם חשוד המבקש, נקבע כי אין בחלופת המעצר שאושרה על ידי בית משפט השלום כדי לאיין את מסוכנותו. עוד נקבע כי אפשרות שחרורו של המבקש לחלופת מעצר תיבחן בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים.

יצוין עוד כי בית המשפט המחוזי דחה בהחלטתו את ערר המדינה בנוגע לאחיו של המבקש, בכפוף לעיבוי התנאים המגבילים שהושתו עליו, בקבעו כי יש ליתן משקל נמוך לעברו הפלילי של האח הנוגע למעשים שבוצעו לפני זמן רב. לפיכך, ולאור נסיבות המעשים הנדונים, נקבע כי יש בכוחה של חלופת המעצר כדי לאיין את מסוכנותו של אח המבקש.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערר שלפניי.

הבקשה דנן

6.

לטענת המבקש, בקשתו מעוררת שאלות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטני, ומצדיקות מתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, טוען המבקש כנגד ההבחנה שביצע בית המשפט המחוזי בינו ובין אחיו, אשר שוחרר כאמור לחלופת מעצר, אך בשל עברו הפלילי של המבקש. נטען כי מדובר בהחלטה מפלה, וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שאף לטענת המדינה, חלקו של המבקש במעשים הנדונים היה קטן מזה של אחיו. כן נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי האפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר תיבחן רק בשלב הדיון בבקשה למעצרו עד תום ההליכים.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לקבל תשובה.

הלכה היא כי בקשת רשות ערר ב"גלגול שלישי" על החלטה בהליכי מעצר תתקבל רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ובהן פגיעה בלתי מידתית בזכויות המבקש, חשש לעיוות דין, חריגה מסמכות ועוד כיוצא באלה (ראו למשל: בש"פ 5493/21 גבאי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (11.8.2021); בש"פ 2195/21 נסראללה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (29.3.2021)). עיון בבקשה דנן מעלה כי חרף ניסיון המבקש לשוות לה נופך עקרוני, בקשה זו נסבה על נסיבותיו הפרטניות גרידא, ולפיכך אין בה כדי להצדיק מתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי. כמו כן, לא מצאתי כי עניינו של המבקש בא בגדר הנסיבות החריגות המצדיקות את התערבות בית משפט זה,

ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

8.

למעלה מן הצורך, אציין בתמצית כי לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה

עברו הפלילי הממשי של המבקש – הכולל אף עבירה של תקיפת שוטר אשר בוצעה אך לאחרונה, ביום 5.7.2020, כמו גם חומרת המעשים המיוחסים לו – מלמדים על מסוכנותו. עוד אציין כי לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי באשר לשוני הרלוונטי בין עברם הפלילי של המבקש ושל אחיו, המצדיק במקרה זה הבחנה בין השניים.

9.

אשר על כן, בקשת רשות הערר נדחית.