בש"פ 7744/21 אנדרגצ'ו אברה נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מרים-לומפ ) בעמ"י 28335-11-21 מיום 11.11.2021, שלפיה נקבע הדיון בערר שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' לנג ) במ"י 25781-11-21 מיום 11.11.2021, ליום 12.11.2021.

רקע

2.

המבקש נעצר ביום 10.11.2021 בחשד כי תקף את שכנו ובכך גרם לו לחבלה של ממש, וכן בחשד כי במהלך חודש אוקטובר השנה תקף את אותו השכן.

3.

ביום 11.11.2021 (היום) נערך דיון בבית משפט השלום בירושלים בבקשת המשיבה להאריך את מעצרו של המבקש בחמישה ימים. בית משפט השלום, לאחר שעיין בתיק החקירה, קבע כי ישנו חשד סביר לפיו המבקש ביצע את המיוחס לו. עוד נקבע כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, וזאת אף בשים לב כי לחובת המבקש הרשעה קודמת בעבירה רלוונטית משנת 2015. עוד צוין בהחלטה כי המבקש לא שיתף פעולה עם חוקריו בחקירתו ובהה בקירות חדר החקירות במהלך רוב החקירה. לפיכך, הורה בית משפט השלום להאריך את מעצרו של המשיב עד ליום 12.11.2021, וכן הורה לשלוח את המבקש לבדיקה פסיכיאטרית במהלך מעצרו.

4.

על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי במסגרתו ביקש לקיים את הדיון בערר עוד היום. בית המשפט המחוזי קבע את הדיון בערר למחר, 12.11.2021, בשעה 10:00, תוך שנקבע כי אין מקום לקיים את הדיון עוד היום, בשים לב לכך שהמבקש צפוי להיות בבדיקה פסיכיאטרית במהלך היום.

5.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערר שלפניי, אשר הגיעה לשולחני בשעות הערב. בבקשה דנן טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי קביעת הדיון בערר ליום בו צפוי ממילא להסתיים מעצר הימים מאיינת את זכות הערר של המבקש. המבקש מוסיף וטוען טענות שונות לגופו של הערר, ובהן, כי שומה היה על בית משפט השלום לייחס משקל לכך שמעצרו הובא לידיעת הסנגוריה הציבורית רק לאחר כ-20 שעות ממועד מעצרו, וכי הערכאות קמא לא נתנו משקל לאי חוקיות זו. עוד נטען כי הערכאות קמא לא התייחסו לאפשרות להורות על בדיקתו של המבקש על-ידי הפסיכיאטר המחוזי.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.

כידוע, בית המשפט ייעתר לבקשת רשות ערר "בגלגול שלישי" אך במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, או בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת, כדוגמת חשש לעיוות דין, פגיעה לא מידתית בזכויות המבקש וכיוצא בזה (ראו: בש"פ 5547/21 איכילוב נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (11.8.2021); בש"פ 5869/21 תורג'מן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (30.8.2021)). עיון בבקשה דנן מעלה כי הבקשה נטועה בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי הנדון ונסיבותיו, ואינה מעלה כל שאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב. עוד שוכנעתי כי לא נגרם למבקש עיוות דין המצדיק חריגה מהאמות מידה האמורות. לנוכח האמור, הבקשה דנן אינה באה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור "בגלגול שלישי", ודי בכך כדי לדחותה.

8.

מעבר לדרוש אציין כי בית המשפט המחוזי נימק החלטתו בדבר קיום הדיון בעררו של המבקש מחר, וזאת לנוכח הבדיקה הפסיכיאטרית בה היה המבקש במהלך היום, ולא מצאתי להתערב בכך.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית.