בש"פ 5869/21 עמנואל שמואל תורג'מן נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 17.8.2021, בעמ"ת 34340-08-21 (השופט י' דנינו ), שבמסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום באשקלון, מיום 1.8.2021, במ"ת 37398-10-20 (השופט ע' כפכפי ). בגדרי ההחלטה האמורה, דחה בית משפט השלום את בקשת המבקש, הנתון בתנאי שחרור בחלופת מעצר, לעיון חוזר בתנאי שחרורו.

2.

העובדות הצריכות לעניין, פורטו בהרחבה בבקשת רשות ערר קודמת שהגיש המבקש לבית משפט זה (בש"פ 2562/21 תורג'מן נ' מדינת ישראל (22.4.2021)), ולא ראיתי צורך לחזור על הדברים. אתמקד בעיקריהם: נגד המבקש, עמנואל שמואל תורג'מן, הוגש כתב אישום בגין תקיפת בת זוגו (להלן: המתלוננת ), ובגין איומים שהשמיע לעבר אביה. בקשה לעצור את עמנואל עד תום ההליכים המשפטיים – התקבלה, ובד בבד הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של עמנואל. עוד טרם שהוגש התסקיר, נעתר בית משפט השלום לבקשה לעיון חוזר שהגיש עמנואל, והורה על שחרורו לחלופת מעצר בפיקוח אנושי מלא. ימים ספורים לאחר שחרורו של עמנואל הוגש התסקיר בעניינו, תסקיר קשה ומעיק, שבשורה התחתונה המליץ על החזרתו למאסר מאחורי סורג ובריח. על אף האמור בתסקיר, משלא ביקשה המשיבה להחזירו לבית המעצר, נותר עמנואל ב'מעצר הבית' שבו שהה. בקשות לעיון חוזר, להקלה בתנאי חלופת המאסר – נדחו כולן.

3.

מכאן לבקשה שעל הפרק, במסגרתה ביקש עמנואל לבטל את כל המגבלות שהוטלו עליו, למעט האיסור ליצור קשר עם המתלוננת, ולשהות בקרבתה. בית משפט השלום קיים דיון בבקשה, ובסיומו דחה את הבקשה. נקבע, כי "לאור חלוף הזמן ניתן היה להקל באופן מדורג בתנאים [...] יחד עם זאת [...] לא ראוי לבחון הקלה גורפת בתנאים ללא עמדה מסודרת של שירות המבחן. על כן שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר משלים" . למשמע החלטת בית המשפט, ומטעמים השמורים עמו, הזדעק ב"כ של עמנואל וטען כי הוא מתנגד לעריכת תסקיר נוסף בעניינו. נוכח האמור, תיקן בית משפט השלום את החלטתו, וקבע כי "לאור העובדה שב"כ [של עמנואל] קוטע את בית המשפט ומבהיר כי [הוא] לא רוצה [תסקיר], אין שינוי בתנאים" .

4.

ערר שהגיש עמנואל לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום – נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי ציין כי "אילו היה התסקיר מונח בפני בית משפט קמא עובר לשחרורו של העורר לחלופה, הדעת נותנת כי שילוב חומרת העבירות עם מאפייניו האישיותיים [...] של [עמנואל], היו מחייבים בחינה זהירה, מדודה ומושכלת טרם החלטה על שחרורו [...] דומה כי ראוי לגלות זהירות יתירה טרם 'עליית מדרגה' בדרך של הקלה נוספת בתנאי שחרורו" . בשורה התחתונה נפסק, כי "צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי אין מקום לשקול הקלה אפשרית בתנאי שחרורו של [עמנואל], בטרם קבלת תסקיר משלים של שירות המבחן" .

מכאן בקשת רשות הערר שלפנַי.

5.

בבקשתו טוען עמנואל, כי החלטת בית המשפט המחוזי יוצרת עיוות דין חמור, וכן כי ההחלטה עומדת בסתירה להחלטות קודמות של בית משפט זה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערר, ושקלתי את נימוקיה בכובד ראש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. רשות לערור ב'גלגול שלישי' ניתנת רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 1999/17 שם טוב נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.3.2017); בש"פ 3360/14 גניש נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (13.5.2014)). טענותיו של עמנואל נטועות כל כולן בעניינו הפרטני. בית משפט השלום, ולאחריו בית המשפט המחוזי, נתנו דעתם על טענות אלו, מיצו את הדיון בהן, עד אשר החליטו כפי שהחליטו. לא מצאתי אפוא עילה להענות לבקשה, ולשוב ולדון בטענותיו של עמנואל ב'גלגול שלישי'.

7.

עמנואל טוען כי ההחלטות בעניינו יוצרות "עיוות דין חמור" . אלא שלגבי דידי, לא 'עיוות דין' יש כאן, כי אם הליכה 'לפנים משורת הדין'. בית משפט השלום הלך כברת דרך לקראתו של עמנואל, בכך שהורה על הגשת תסקיר משלים, חרף התסקיר השלילי שהוגש בעניינו בעבר. אלא שעמנואל מצדו, 'כפר בטובה', בחר לוותר על עריכת התסקיר המשלים, ודרש לבטל את כל המגבלות – לאלתר. משכך, לא נותר לו להלין אלא על עצמו.

8.

אשר על כן, בקשת רשות הערר – נדחית.