בש"פ 559-24 בש"פ 559-24

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.1.2024 (מ"ת 36823-11-23, השופט ש' מלמד). בית המשפט המחוזי הורה על השמתו של המשיב במעון נעול חלף מעצרו מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.ביום 17.11.2023 הוגש נגד שני קטינים, ובהם המשיב שהוא יליד 2009, כתב אישום, המייחס להם מעשה טרור של ניסיון רצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. על-פי המתואר בכתב האישום, על רקע המלחמה, קשרו השניים קשר לבצע מעשה טרור על-ידי רציחת חייל צה"ל בדקירות סכין. לצורך כך, הם נפגשו ביום 2.11.2023 בבית הספר שבו למדו באום אל-פאחם, כשהם מצוידים בשני סכינים, שאותם הניחו בתיקו של המשיב, ונסעו לתל אביב. בהגיעם לעיר, הסליקו את הסכינים בכיסיהם, והסתובבו ברחובות במטרה לאתר חייל צה"ל. שוטרי סיור שנכחו במקום הבחינו בהתנהגותם החשודה ועצרו אותם.

3.בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של השניים עד תום ההליכים. בבקשה נטען, בין השאר, כי קמה נגדם עילת מעצר סטטוטורית, בהתחשב בעבירות הטרור החמורות המיוחסות להם, וכן לנוכח הסכנה הנשקפת מהם לשלום הציבור ולביטחון המדינה. עוד נטען כי שחרורם עלול להביא לשיבוש הליכי משפט. המשך הדברים יעסוק בעניינו של המשיב בלבד.

4.בדיון שהתקיים ביום 27.11.2023 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. בדיון שהתקיים ביום 4.12.2023 הסכים בא-כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, תוך עמידה על זכותו לטעון לעניין עילת המעצר והאפשרות לאיינה באמצעות חלופה.

5.בהתאם להחלטותיו של בית המשפט המחוזי, שירות המבחן הגיש שלושה תסקירי מעצר בעניינו של המשיב. במסגרת התסקיר מיום 30.11.2023 ציין שירות המבחן כי המשיב נעדר עבר פלילי וזהו מעצרו הראשון. כן צוין כי מהמסגרת החינוכית של המשיב נמסר שתפקודו בה תקין, וכי "ההורים לא הצליחו להסביר את הפערים בין התפקוד של בנם טרם מעצרו לבין חומרת העבירות המיוחסות לו וההתרשמות כי רב הנסתר על הגלוי". במכלול הנסיבות, שירות המבחן התרשם כי קיימים גורמי סיכון הנובעים מחומרת העבירה המיוחסת למשיב ומרקע משפחתי מורכב, ולפיכך לא המליץ על שחרור של המשיב לחלופת מעצר בקהילה. במסגרת התסקיר המשלים מיום 17.12.2023 צוין כי "יש צורך בהערכה פסיכו-סוציאלית מעמיקה של אישיותו, מניעיו וגורמי הסיכון והסיכוי וזאת במסגרת טיפולית סמכותית שיכולה לאיין את מסוכנותו". שירות המבחן ביקש לבחון את האפשרות להשמתו של המשיב במסגרת של חסות הנוער, ולצורך כך ביקש ארכה של חודש וחצי להגשת תסקיר משלים. במסגרת התסקיר הנוסף שהוגש ביום 10.1.2024 שירות המבחן לא שפך אור נוסף על התרשמותו מהמשיב, אך בסופו של דבר המליץ על השמתו במעון נעול של חסות הנוער בתנאי מעצר בית למשך שלושה חודשים. שירות המבחן ציין כי מדובר במסגרת טיפולית שהשוהים בה מפוקחים במשך 24 שעות ביממה. שירות המבחן המליץ על הבאתו של המשיב למקום ביום 21.1.2024.

6.בדיון שהתקיים ביום 16.1.2024 עתר בא-כוחו של המשיב לאמץ את המלצת שירות המבחן, ואילו באת-כוח המדינה התנגדה לכך, וטענה כי יש להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח.

7.בהחלטה הנזכרת בפתח הדברים הורה בית המשפט המחוזי על השמתו של המשיב במעון הנעול החל מיום 21.1.2024 למשך שלושה חודשים. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בנסיבותיו של המשיב, לרבות גילו הצעיר (14.5 שנים), והיעדרו של עבר פלילי בעניינו, וכן בצורך להעדיף במקרה זה שיקולי שיקום.

8.הערר שבפני מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המדינה, שחרורו של המשיב למעון הנעול אינו נותן מענה הולם למסוכנות העולה ממנו, בפרט על רקע המציאות הביטחונית הנוכחית. המדינה הדגישה כי מכתב האישום עולה שהמשיב ביקש לממש את תכניתו העבריינית המגובשת, מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי מובהק, ורק תודות לערנות השוטרים נמנע הדבר. עוד הדגישה המדינה כי הלהט האידיאולוגי המצוי בבסיס המעשים המיוחסים למשיב יוצר סיכון ממשי לשלום הציבור, וכי בשלב זה טרם גובשה הערכה מעמיקה ביחס למצבו האישי והמשפחתי של המשיב, כמו גם לדפוסי אישיותו. לבסוף, טענה המדינה כי "המעון הנעול אינו בית מעצר". הפיקוח במעון נעשה רק על-ידי מדריכים, ולא על-ידי סוהרים, וכמו כן אין בו הפרדה בין הצעירים השוהים בו מכוח צווים אזרחיים, מעורבות פלילית ועבירות ביטחוניות, באופן המשפיע על בחינת מסוכנותו של המשיב ביחס לשוהים האחרים במקום.

9.בדיון שהתקיים בפני ביום 18.1.2024 שבה באת-כוח המדינה על הטענות בערר, והדגישה במיוחד את החשש שהמשיב יסית נערים אחרים השוהים במעון הנעול לביצוע עבירות פליליות על רקע אידיאולוגי (בין השאר, כאשר הם יוצאים מחוץ למעון). מנגד, בא-כוחו של המשיב טען כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שעולה לשיטתו בקנה אחד עם החלטות נוספות בעניינם של קטינים הנאשמים בביצוע עבירות חמורות, לרבות בתחום הביטחוני. בא-כוחו של המשיב הוסיף כי השהות במעון הנעול מתאפיינת בפיקוח הדוק למשך כל שעות היממה באופן המפחית ממסוכנותו של המשיב. הוא הוסיף, כי המשיב נכון למתן הוראות ספציפיות שימנעו את יציאתו מהמעון הנעול אלא לצרכי הגעה לבית המשפט.

10.לאחר שעיינתי בערר ובנספחיו ושמעתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דינו להתקבל, אך זאת באופן חלקי בלבד. הקושי שמקרה זה מעורר קשור במתח בין העמדה הבסיסית ביחס למעצרם של קטינים לבין אי-הבהירות השוררת גם כעת ביחס להתרשמותו של שירות המבחן מהמשיב ומיחסו לאישומים.

11.נקודת המוצא לדיון היא הוראת סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), המורה כי "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה" וכן כי "בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו". ראוי להוסיף, כי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) מונה קטינות כ"טעם מיוחד" העשוי להצדיק מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, חלף החזקת עצור מאחורי סורג ובריח, גם בעבירות אשר יש לגביהן חזקת מסוכנות (ראו סעיף 22ב(ב) לחוק זה. כן ראו: בש"פ 2347/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (19.4.2016); בש"פ 8561/19 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 18 (26.12.2019)). מנגד, "קטינות לא מהווה חסינות", ויש לבחון בכל מקרה ומקרה אם חלופת המעצר מסוגלת לאיין את תכלית המעצר (ראו למשל: בש"פ 8592/16 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 11 (22.11.2016); בש"פ 6185/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 32 (2.10.2019); בש"פ 3144/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (7.6.2020)).

12.בענייננו, המעשה המיוחס למשיב מקים חזקת מסוכנות סטטוטורית, בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. כמו כן, אין צורך להכביר מילים בדבר חומרתו הרבה של המעשה המיוחס למשיב והמסוכנות הנלמדת ממנו, בין השאר על רקע נסיבות התקופה. לכל אלה נוספת העובדה כי, כפי שעולה מהתסקירים שתוארו, שירות המבחן עצמו ציין כי לא הצליח לאפיין לעומק את דפוסי אישיותו של המשיב ואת הנסיבות שהביאו אותו לכאורה לביצוע המעשה. בנסיבות אלה, יש טעם בטענת המדינה לפיה לעת הזו לא ניתן להצביע באופן מלא על גורמי הסיכון במצבו. כל זאת, גם על רקע העובדה שהשהות במעון אינה מבטיחה "הרמטיות" בשמירה על המשיב, בהתחשב בכך שיציאתו לדיונים משפטיים תהיה מלווה במדריכים בלבד, וכן בכך שהמעון מהווה מסגרת שלפחות חלק מחניכיה יוצאים ובאים לצורך פעילויות שונות, גם אם ייקבע שהמשיב לא יצא ממנה, אלא לצורך הגעה לדיונים בעניינו.

13.בנסיבות אלה, דומה שאין מוצא מהגשת תסקיר משלים נוסף על-ידי שירות המבחן שיידרש באופן ספציפי להתייחסותו של המשיב למעשים, על בסיס שיחה עמו, ולגורמי סיכון נוספים, ככל שישנם, הקשורים למאפייניו האישיים. בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, מדובר במרכיב שחסר בתשתית העובדתית לקבלת ההחלטה. תסקיר משלים זה יוגש תוך שבועיים לבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן תינתן החלטה נוספת. אני מוצאת לנכון להדגיש, כי איני שוללת את האפשרות שלאחר שתתבהר התמונה בעקבות תסקירו המשלים של שירות המבחן, ישוב בית המשפט המחוזי ויורה על השמתו של המשיב במעון הנעול, ויתן הוראות משלימות בקשר לתנאי שהייתו בו, ובכלל זה יציאה לצורך דיונים משפטיים בלבד. אולם, משנה זהירות נדרש כאן.

14.הערר מתקבל אפוא במובן זה שהמשיב יישאר לעת הזו במעצר מאחורי סורג ובריח עד לקבלת החלטה נוספת על-ידי בית המשפט המחוזי כאמור בפסקה 13 לעיל.