בש"פ 5594/00 מדינת ישראל נ. דרוויש חמדאן

נגד המשיב הוגש ביום 14.11.99 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת, ובו הוא מואשם בעבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק ונשיאת נשק שלא כדין, הצתה והיזק בזדון. על-פי הנטען בכתב האישום, המשיב, תושב כפר כנא, ביחד עם אחרים, ביצע סדרה של מעשי אלימות קשים אשר כללו ירי והצתות, על רקע סכסוך בין משפחות בכפר, שהגיע לידי אלימות קשה והרג במהלך חודש יוני 1999. בין השאר, נטען כי המשיב כיוון וירה ישירות בראשו של אחד מאנשי החמולה היריבה, ובכך גרם למותו. מכתב-האישום עולה תמונה ולפיה המשיב לא בחל בשום אמצעי למימוש תוכניתו, משגמר אומר להינקם על מות קרובו, ובכלל זה ירי לעבר ילדים ונשים.

עם הגשת כתב-האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. המשיב ערר על ההחלטה לבית-משפט זה בבש"פ 9344/99 ועררו נדחה. בהחלטתי ציינתי כי יש בחומר החקירה ראיות לכאורה, וכי בהתחשב בסוג העבירות המיוחסות לעורר (המשיב בענייננו) קמה עילת מעצר. עוד נכתב באותה החלטה כי נוכח טיבם של המעשים המיוחסים למשיב ונוכח הסכנה הנשקפת ממנו לשיבוש הליכי משפט ולתיאום עדויות, לא ניתן להסתפק בחלופה למעצר. משפטו של המשיב החל, ועקב התארכות המשפט נדונה בפני בית-משפט זה (כבוד השופט אנגלרד) ביום 13.8.00 בקשת המדינה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק") להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים ב- 90 ימים נוספים. בהסכמת הצדדים, החליט השופט אנגלרד להאריך את מעצרו של המשיב ב- 30 ימים, בהם המדינה תבקש תזכורת בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, וייקבעו תאריכים להמשך שמיעת המשפט. סוכם כי לאחר שייקבעו התאריכים כאמור, ימשיך בית-משפט זה לדון בבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב. ביום 3.9.00 התקיימה ישיבת תזכורת בבית המשפט המחוזי, ובה נקבעו מועדים להמשך שמיעת ההוכחות בתיק. בהחלטה ציינו השופטים את העומס הרב שבו נתון בית-המשפט, אשר "עם כל הרצון הטוב" אינו מאפשר קביעת מועדים בזמן הקרוב. השופטים קבעו ארבעה מועדים - הראשון שבהם ביום 19.11.00 והאחרון שבהם ביום 7.12.00. כעת מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב- 60 ימים נוספים, שהיא ההארכה המירבית שבית-משפט זה מוסמך לצוות עליה על-פי סעיף 62 לחוק, בהתחשב בכך כי הארכה של 30 יום כבר ניתנה על-ידי השופט אנגלרד.

לטענת באת-כח המדינה מקרה זה הוא מקרה מובהק בו קיים חשש כי שחרורו של המשיב ממעצר יביא לשיבוש הליכי משפט ולתיאום עדויות. רבים מעדי התביעה הם בני כפרו של המשיב. באת-כוחה של המדינה ציינה בפניי כי שבעה עדי תביעה הנמצאים בכפר עתידים להעיד במשפט. הוצגו בפניי קטעים מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ומהם עולה הפחד הרב שיש לעדי התביעה מלהעיד במשפט. לדברי באת-כוחה של המדינה כל עדי התביעה עד עתה הוכרזו כעדים עוינים. לדבריה, אחד משופטי ההרכב צפה באחיו של המשיב מסמן תנועה של שחיטה לעבר עד התביעה המרכזי,ועקב כך נפתחה חקירה משטרתית בעניין זה.

בנוסף לחשש משיבוש הליכי משפט, מסוכנותו של המשיב לציבור בכלל ולבני החמולה היריבה בפרט הינה רבה ומוחשית. יש לציין, כי אין כל אינדיקציה לכך כי הסכסוך בין החמולות היריבות בכפר כנא הסתיים. לכאורה, ביצע המשיב סדרת עבירות חמורות ביותר המעידות, בנסיבותיהן, על נחישותו הרבה להשיג את מטרות הנקם שלו בבני החמולה היריבה בכל מחיר.

אל מול שיקולים אלה עומד הכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק, כי נאשם אשר משפטו לא הסתיים בהכרעת-דין כעבור תשעה חודשים ישוחרר. קצב הישיבות הקבוע בתיק זה בבית-המשפט המחוזי בנצרת אינו משביע-רצון, ובא-כוחו המלומד של המשיב טען כי אין זה מתקבל על הדעת שכל הישיבות הבאות אשר נקבעו לשמיעת התיק הם לאחר תום תקופת 90 הימים, ועל כן לא יהיה זה מן הדין כי בית משפט זה יפעיל את סמכותו ויורה על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום תקופת 90 הימים בעוד התיק בעניינו ידון רק לאחר תום התקופה. עוד טען בא-כוח המשיב כי המשיב אינו "הרוח החיה" בסכסוך המתנהל בכפרו.הוא אכן מאשר כי לכאורה עלה כי יש בפרשה זו נסיונות של שיבוש או הדחה של עדים, אלא שלטענתו המקור למעשים אלה אינו במשיב, הנתון במעצר אלא במשפחתו. הוא הציע כי המשיב ישוחרר, והסכים להטיל עליו כל הגבלה שתידרש, ובכלל זה הרחקתו מכפרו.

לאחר ששקלתי את בקשת המדינה ואת טענות בא כוח המשיב, החלטתי להיעתר לבקשת המדינה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב ב- 60 ימים נוספים. מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים מובהקים שבהם נראה כי על בית משפט להפעיל את סמכותו ולהורות על הארכת מעצר מעבר לתשעת החודשים הקבועים בחוק. העבירות המיוחסות למשיב הן עבירות אלימות קשות ביותר, ובכלל זה רצח. מן הראוי לציין כי למשיב יש עבר פלילי ובו גם עבירות אלימות. מהחומר שהוצג בפניי עולה תמונה קשה ולפיה המשיב לא בוחל בשום אמצעי על-מנת להשיג את מטרותיו. שוכנעתי בנסיבות העניין, כי נוכח המתח הרב השורר בכפרו של המשיב, בין המשפחות היריבות ופחדם הבולט של העדים להעיד בית המשפט, עצם שחרורו של המשיב עלול להתסיס מחדש את הרוחות בכפר ולגרום להתפרצות מחודשת של האלימות; התמשכות המשפט נגרמה עקב העומס בבית המשפט המחוזי הדן בתיק ונוסף על כך האופן בו מתנהל המשפט, כשהעדים חוזרים בהם מעדותם ונחקרים כעדים עויינים. בהחלטתו מיום 13.8.00 היפנה בית משפט זה את העניין לנשיא בית המשפט המחוזי כדי שייעשה מאמץ לקביעת תאריכים ולזרוז שמיעת התיק. הצדדים בפני לא חלקו על כך שבית-המשפט המחוזי עשה ככל יכולתו על-מנת לקבוע מועדים להמשך המשפט. כפי שמסרה באת-כוח המדינה, נקבע במקור מועד אחד להמשך שמיעת התיק בסוף חודש ספטמבר, אולם בהתחשב בהחלטת השופט אנגלרד בבקשה זו, הוחלט על שמיעה מרוכזת של ההוכחות בארבעת המועדים שנקבעו. השתכנעתי כי ככל הנראה ניתן יהיה לסיים את פרשת ההוכחות בתיק במהלך מועדים אלה, ואם יידרשו ישיבות נוספות הרי שהן יהיו מעטות.

אשר על כן מעצרו של המשיב יוארך בשישים יום נוספים החל מיום 12.9.00 או עד למתן פסק-הדין בעניינו, לפי המוקדם.