בש"פ 5599/09 מדינת ישראל נ. סאלם אלקדיפאת

1.

זוהי בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב (בשנית) מעבר לתשעה חודשים, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 8157/08 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם.

2.

ביום 16.7.08 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו, בין היתר, עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזקת סמים כאמור. זאת, בגין החזקה וניסיון החזקה של כמות גדולה מאוד של סמים מסוג הרואין ואמפטאמין.

3.

על-פי כתב האישום המתוקן, בשעות הבוקר ביום 4.7.08 הגיעה לידי המשטרה חבית כחולה שהוטמנה מערבית לכביש 90, ובה 1,238.98 גרם נטו של הרואין, חומר שאינו סם בכמות של 1,639.42 גרם , ו-79,784 טבליות סם מסוכן מסוג אמפטאמין. השוטרים הוציאו מן החבית את הסמים, פרט לסם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 275.1 גרם נטו, הכניסו לחבית חומר דמה, והחזירו את החבית למקום המסתור בו נמצאה. בשעות הערב באותו יום, הגיע המשיב למקום, כדי ליטול את החבית. הוא החזיקה, והחל להוציאה ממקום המחבוא. בשלב זה עצרו אותו שוטרים, שהסתתרו בקרבת מקום.

4.

ביום 6.8.08 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר. עוד נקבע, כי אין בחלופת המעצר כדי לנטרל את המסוכנות, שכן לא ניתן לתת במשיב אמון שאכן יקיים את תנאי השחרור. ערר המשיב על החלטה זו נדחה על-ידי בית המשפט העליון.

5.

בבקשה להארכת מעצרו של המשיב בשנית, טוענת המדינה כי במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים של המשיב התקיימו שלושה מועדי הוכחות, בהם נשמעו חמישה עדי תביעה. שני מועדי הוכחות בתקופה זו בוטלו לבקשת הסניגור. ביום 24.5.09 (אשר חל בתוך תקופת המעצר הראשונה) התקיימה ישיבת הוכחות, בה העידו שלושה עדי תביעה. בית המשפט קבע דיון ביום 9.7.09 לסיום פרשת התביעה, וליום 23.9.09 לשמיעת פרשת ההגנה. כן הורה בית המשפט על ביטול דיון שהיה קבוע ליום 11.6.09.

6.

המדינה טוענת, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן העבירות בהן הואשם. הוא נמצא מעורב בעסקי סמים מסוגים שונים, בהם הרואין בכמות גדולה מאוד. נסיבות אלה מלמדות על מעורבותו העמוקה של המשיב בעסקי הסמים, על מקומו המרכזי בשרשרת הפצת הסם, ועל מסוכנותו הרבה לציבור. המדינה מציינת כי למשיב עבר פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות בעבירות סמים והפרעה לשוטר. לטענתה, במכלול הנסיבות, נוטה הכף בבירור להמשך מעצרו של המשיב. בתיק התקיימו עד כה ארבעה מועדי הוכחות בהם העידו שמונה עדי תביעה, וזאת לאחר שבמהלך תקופת המעצר הראשונה בוטלו שני מועדי הוכחות לבקשת הסניגור, ובתקופת ההארכה הראשונה בוטל מועד אחד על-ידי בית המשפט. בשלב זה נקבע מועד לסיום פרשת התביעה ליום 9.7.09, ולשמיעת פרשת ההגנה ביום 23.9.09.

7.

ב"כ המשיב טוען כי ראוי לשחרר את מרשו בעיקר בשל כרסום שחל בחומר הראיות וקשיים בניהול התביעה. פרשת ההגנה צפויה להתארך, ולכן אין זה ראוי להחזיק את המשיב במעצר תקופה כה ארוכה. עברו הפלילי הקודם אינו מכביד במיוחד, וניתן להציע חלופת מעצר טובה אצל אחיו, שהם אנשים נורמטיביים אשר שרתו בצה"ל, ויכולים לשמש מפקחים ראויים.

8.

המשיב מואשם בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית שחומרתן רבה, מבחינת הכמויות בהן מ דובר , ומבחינת החשש הנכרך בהן לקיומו של סחר בין ירדן לישראל בקרבת הגבול, כאשר המשיב משמש, לכאורה, חוליה מרכזית בשרשרת הסם. חזקת המסוכנות הנשקפת מהמשיב לאור אופי העבירות בהן הוא מואשם, וחומרתן המיוחדת במקרה זה, מעמידות חשש של ממש לשלום הציבור אם ישוחרר.

התנהלות המשפט שהחל באוגוסט 2008 איננה מתאפיינת בקצב מואץ, אף כי התקיימו עד כה ארבע ישיבות הוכחות, ופרשת התביעה עומדת על סף סיום.

באיזון שבין החשש לשלום הציבור משחרורו של המשיב לחלופת מעצר לבין משך ניהול המשפט עד כה, גובר בבירור השיקול הראשון, ומטה את הכף לעבר המשך מעצרו של המשיב. יחד עם זאת, יש לקוות שייעשה מאמץ להועיד להליך זה את המועדים הנדרשים כדי שניתן יהיה לסיימו בטווח הנראה לעין.

9.

אני מאריכה את מעצר המשיב בתשעים יום מיום 15.7.09 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.