בש"פ 561/07 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.11.06 (כב' השופט י' אלרון ), אשר קיבל באופן חלקי את בקשת העורר לשינוי בתנאי מעצרו.

1.

ביום 19.5.05 הוגש כתב אישום כנגד העורר ושמונה נאשמים נוספים. כתב האישום מייחס לנאשמים שורת עבירות מין ואלימות קשות שביצעו במשך כשישה חודשים במתלוננת, בעת שהיתה בת 13. על-פי כתב האישום, העורר היה הפעיל והמעורב ביותר מבין הנאשמים באירועים נשוא כתב האישום, ונטל חלק ב-14 מתוך 18 האירועים המופיעים בכתב האישום. העורר מואשם ב-14 עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, 7 עבירות של מעשה סדום, 14 עבירות של חטיפה לשם ביצוע עבירות מין, שתי עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, 3 עבירות של כליאת שווא, עבירת תקיפה לשם ביצוע פשע בנסיבות מחמירות, עבירה של התפרצות, ו-5 עבירות של מעשים מגונים. על-פי המתואר בכתב האישום, ביצע העורר במתלוננת את עבירות המין המיוחסות לו תוך התעללות, ביזוי, וסדיזם כלפיה. העורר היה כבן 14 בעת ביצוע המעשים הנטענים. כיום גילו הוא 17 שנה.

2.

העורר נעצר ביום 8.5.06. בתחילה שהה במעצר בית מלא ללא רשות לצאת ללימודים (החלטה בבש"פ 8602/05, מיום 13.9.05). חצי שנה מאוחר יותר, בעקבות פניית שירות המבחן, נקבע כי העורר יוכל לצאת פעם אחת בשבוע ללימודים תוך השגחה צמודה של מפקח הערב לו (החלטה בבש"פ 8602/05 מיום 5.3.06).

3.

ביום 6.11.06 פנה שירות המבחן לבית המשפט המחוזי, והודיע כי אמו של העורר, אשר שימשה כמפקחת על בנה בשעות הלימודים בשנה שעברה, לא תוכל לשהות עמו עוד בלימודים, שכן לא תוכל להמשיך ולהיעדר מעבודתה לשם כך, נוכח היותה המפרנסת היחידה בבית. לאור זאת, שירות המבחן המליץ, כי העורר ייצא למסגרת עבודה מסודרת כסדרן בתחנת מוניות, אשר נמצאת בבעלות מכר של המשפחה. על-פי ההמלצה, יעבוד העורר בתחנה חמישה ימים בשבוע, ויגיע מביתו אל התחנה ובחזרה באמצעות מונית מהתחנה. במהלך היום יהיה העורר בהשגחת סדרן התחנה .

4.

בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי לאור המלצת שירות המבחן, נתקבלה בקשת העורר באופן חלקי, ונקבע:

א.

יוּתר לעורר לצאת לעבודה בתחנת המוניות בימים ב' ו-ד' בלבד, בין השעות 14:00-7:00. בשעות אלה ישהה העורר במתחם תחנת המוניות בלבד.

ב.

ההגעה אל התחנה וממנה תיעשה בליווי מפקח שאושר לצורך מעצר הבית.

ג.

המבקש יוכל לצאת למקום העבודה מביתו משעה 6:30 ולשוב עד שעה 15:00.

ד.

מנהל תחנת המוניות יפקיד 20,000 ש"ח, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, להבטחת קיומם של תנאי שחרור העורר.

ה.

הסדרן בתחנת המוניות יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪, לפיה הוא מתחייב לפקח על העורר בין השעות 14:00-7:00.

ו.

נרשמה התחייבות קצינת המבחן לעקוב אחר תפקודו של העורר ולדווח על כך לבית המשפט.

5.

כנגד החלטה זו הוגש הערר שבפניי. לטענת העורר, שגה בית המשפט כאשר חייב את הסדרן במתן התחייבות כספית, שבפועל הוא מסרב לתיתה, ודי היה בהפקדת 20,000 ₪ על-ידי מנהל התחנה, ובהסכמת הסדרן לפקח על העורר כדי להבטיח את תנאי השחרור. העורר הודיע כי הסדרן מסרב לחתום על הערבות הכספית, ובהיעדר אופציות עבודה אחרות, אין בידו לעמוד בתנאים שקבע בית המשפט, והוא אינו יכול להתחיל בעבודה.

6.

במהלך הדיון בערר ביקש בא-כוח העורר עוד כי יוּתר למרשו לעבוד בכל יום בשבוע; כן ביקש, כי יינתן לו היתר לטיול יומי לשעתיים ביום מחוץ למקום מעצר הבית. במהלך הטיעון, ויתר בא-כוח העורר על הבקשה לענין הרחבת היקף ימי העבודה והיה מוכן להסתפק בעבודה החלקית כפי שנקבע בהחלטת בית משפט קמא, אך עמד על בקשתו בענין שינוי תנאי ההתחייבות של סדרן התחנה, ובענין הטיול היומי.

7.

אשר לתנאי ההתחייבות של סדרן תחנת המוניות, מר א' מ', הוסכם בדיון כי במקום ש-א' מ' יידרש לחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להבטחת חובת פיקוח על העורר, יהא עליו להפקיד סך 5,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט. הפקדה זו תבוא במקום ההתחייבות הכספית, לצורך הבטחת חיובו לפקח כראוי על העורר במהלך עבודתו בתחנה.

8.

אשר לבקשה השניה לצאת לטיול יומי במסגרת מעצר הבית – ענין זה חורג לחלוטין מהמסגרת הדיונית שהותוותה בערכאה הדיונית, ודי בכך כדי לדחות בקשה זו על הסף. אולם גם לגוף הענין, אין מקום לקבל את הבקשה. העבירות בהן מואשם העורר הן חמורות ביותר, וחרף גילו הצעיר, חלופת המעצר צריכה להבטיח את מטרת המעצר בדרך יעילה וראויה. מתן היתר לטיול יומי מחוץ למקום מעצר הבית אינו מתיישב בנסיבות ענין זה עם תכלית המעצר, ועלול להעלות קשיים של אמינות הפיקוח והליווי, וחשש מפני הפרת תנאי מעצר הבית שתצא מגדר שליטה של רשויות אכיפת החוק. יתר על כן, העובדה כי העורר יוצא פעמיים בשבוע לימי עבודה ארוכים בתחנת המוניות, מקהה את הצורך ביציאות יומיות. בנסיבות הקשות של העבירות בהן העורר מואשם, חשוב לשמור על מסגרת קפדנית של תנאי שחרור כדי להגשים את תכלית חלופת המעצר להגנה על האינטרס הציבורי.

התוצאה היא, איפוא, כי הערר מתקבל ככל שהוא נוגע להמרת ההתחייבות הכספית שהוטלה על סדרן התחנה, א' מ', בהפקדת סכום זהה במזומן בקופת בית המשפט.

שאר חלקי הערר נדחים.