בש"פ 5647/08 מדינת ישראל נ. פלוני

זו בקשה להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

בחודש אוגוסט 2007 הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, כתב אישום בו נטען כי המשיב ביצע עבירות שונות כלפי אביו בן ה-79, שבינתיים הלך לעולמו. על-פי גרסת המבקשת, דרש המשיב כסף מאביו, ומשנענה בסירוב, הוא תקף אותו וגרם לו שבר באגן ורגישות בפרק יד ימין. עוד נטען, כי בחצי השנה שקדמה לאותו אירוע, תקף המשיב את אביו מספר פעמים והתעלל בו נפשית וגופנית. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות תקיפה והתעללות בחסר ישע, ובתאריך 10.9.07 החליט בית-המשפט לעצרו עד תום ההליכים, לאחר שנמצא כי בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחתו של כתב האישום, וכן קיומה של עילת מעצר סטטוטורית.

בחודש ניסן התשס"ח (אפריל 2008), נתבקש בית-משפט זה להאריך את מעצרו של המשיב, ובהחלטה שניתנה על דעת הצדדים, הורתה כב' השופטת א' חיות לעצור את המשיב לשלושים ימים נוספים "על מנת שבמהלך תקופה זו יפעל עו"ד בונדר למצוא חלופת מעצר אפשרית למשיב ועל מנת שיעלה הצעה זו בפני המבקשת להשגת הסכמה בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ובהתחשב בין היתר במצבו הקוגניטיבי של המשיב". בחודש אייר התשס"ח (יוני 2008) ניתנה החלטה דומה על ידי כב' השופט רובינשטיין, היינו, כי "ראוי לבחון בהקדם את ענין החלופה". בעקבות כך הציע המשיב שתיים מבנות משפחתו כדי שתפקחנה על תנועותיו, ולצורך כך הורה בית-המשפט המחוזי על הגשתו של תסקיר מעצר. דא עקא, הגשתו של התסקיר מתעכבת עקב העיצומים בהם נוקטים העובדים הסוציאליים, ועל כן ביקש בא-כוח המשיב כי טיבם של החלופה והמפקחים תיבחן על ידי בית-המשפט, מבלי להמתין למסקנותיו של שרות המבחן.

בקשה ברוח זו נדחתה על ידי כב' השופטת ארבל (בש"פ 5406/08) לפני ימים ספורים בלבד, תוך הדגשה שהגשתו של תסקיר מעצר אינה מהווה תנאי לשחרורו של נאשם הנתון במעצר. עם זאת, הוסיפה השופטת ארבל, כי ממצאיו של שרות המבחן עד כה מלמדים על קיומה של סכנה מהמשיב לא רק כלפי אביו, אלא גם לאחרים, ועל כן נקבע כי "יש בסיס לצורך בהערכתם של הגורמים המקצועיים מה הסיכון הנשקף מן [ המשיב ], בנתוניו, והאם יש בידה של החלופה המוצעת לאיין את מסוכנותו".

השקפה זו של השופטת ארבל מקובלת עלי במלואה. אכן, הגיעה השעה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, אולם אותה חלופה צריכה לתת מענה לסכנה הנשקפת ממנו לציבור, ואם סבר בית-המשפט המחוזי כי להערכתה של אותה סכנה הוא זקוק לחוות דעתו של שרות המבחן, אינני סבור כי קמה עילה להתערבותי באשר ההחלטה הנה סבירה וראויה. עם זאת, וככל שיתברר כי עיצומיהם של העובדים הסוציאליים נמשכים, אפשר שלא יהיה מנוס מבחינת החלופה על ידי בית המשפט, חרף הקשיים הכרוכים בכך.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-30 ימים שתחילת מניינם ביום 1.7.08 או עד למתן פסק הדין בת"פ 8229/07 של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.