בש"פ 5679/14מוראד עלי חסיין נ. מדינת ישראל

1.

לפני עתירה לגילוי ראיה חסויה ולהסרת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, במסגרת ת"פ 40111-05-14 לפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

2.

ביום 22.5.2014 הוגש נגד העותר כתב אישום המונה ארבעה אישומים. האישום הראשון מייחס לו עבירות של כניסה ושהיה בישראל בניגוד לחוק. באישום השני מיוחסות לו עבירות של ניסיון לשידול, היזק בזדון, החזקת סכין שלא כדין, תקיפות שונות, התפרצות בנסיבות מחמירות, וניסיון חטיפה לשם רצח או סחיטה. האישום השלישי והרביעי מייחסים לו עבירות של יצור, החזקת ונשיאת נשק, וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.

3.

ביום 10.6.2014 חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון בעניינו של העותר מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה, וביום 6.7.2014 הוציא השר לביטחון הפנים תעודה בדבר ראיות חסויות בתיק. ביום 22.7.2014 פנה העותר לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה שתועבר לידו רשימת חומר חקירה מלאה ומפורטת. בבקשתו טען כי רשימת החומר שהועברה אליו אינה כוללת פירוט של החומרים שנרשמו על ידי חוקרי שירות הביטחון הכללי במהלך חקירתו וחקירת עדים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי בחינתה צריכה להיעשות במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה לבית משפט זה.

4.

העותר ממקד את טענתנו בשני ראשים. הראשון, כי תועבר אליו רשימת חומר חקירה מפורטת הכוללת רשימה של הפריטים החסויים או כמות הפריטים החסויים. בהקשר זה נטען כי הרשימה שהועברה אליו היא חסרה, ולא ניתן ללמוד ממנה אם מצויות בתיק ידיעות ממשיות עליהן הוטל חיסיון על ידי שר הביטחון. נטען עוד כי הרשימה אינה כוללת פירוט של חומרים שנרשמו, על פני הדברים, על ידי חוקרי שירות הביטחון הכללי במהלך החקירה, מעבר לזכ"דים, וכי לא ניתן ללמוד ממנה אם חומרים אלה קיימים אם לאו. השני, כי יוסר החיסיון מכל חומר אשר יש בו כדי לסייע להגנתו.

5.

ביום 19.10.2014 הגישה המשיבה תגובה לעתירה, בה טענה כי מלבד זיכרונות הדברים, לא קיימים מסמכים נוספים בהם מתעדים חוקרי שירות הביטחון הכללי את חקירותיהם של העותר ושל כל המעורבים הנוספים. עוד נטען כי אין בחומר אשר חוסה תחת תעודת החיסיון חומרים החיוניים להגנת העותר, מלבד פרפרזה אחת שתועבר לעותר. המשיבה טענה עוד כי חשיפת חומרים נוספים מעבר לפרפרזה, עלולה לפגוע באינטרסים העומדים בבסיס החיסיון.

6.

לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובת המשיבה ובחומר החסוי במעמד צד אחד, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות.

7.

עיינתי היטב בחומר החסוי בעניינו של העותר ולא מצאתי כי יש בו מידע אשר יכול לקדם את הגנתו ומשכך, אין מקום להסיר את החיסיון בנוגע לחומר זה. אשר לעניין רשימת החומרים, אכן, ככלל ראוי למסור לנאשם רשימה של חומר החקירה הכולל גם חומר חסוי, בין היתר משום שהדבר מהווה בסיס מינימאלי ליכולתו של הנאשם לטעון לעניין תעודת החיסיון. ואולם, הפסיקה כבר הכירה כי ישנם מקרים בהם עצם תיאור החומר החסוי ברשימה עלול לחתור תחת מטרת החיסיון. כך נקבע בבש"פ 11170/08 נצראללה נ' מדינת ישראל (18.10.2012) כי:

"אכן, באופן עקרוני ראוי למסור רשימה של החומר, רשימה שאמורה להתייחס גם לחומר החסוי. דא עקא, לעיתים המצב בכל הנוגע לרשימה של החומר חסוי אינו כה פשוט. רשימה של חומר חסוי היא עצמה עשויה לגלות מידע שנמצא תחת חיסיון. אין כל משמעות מעשית לרשימה בה ייאמר לדוגמא שקיים מסמך "א", אך לא יבוא כל תיאור של מהות המסמך. לעומת זאת, אם יבוא התיאור, ולו בצורה הכללית ביותר, עלול הדבר לחתור תחת מטרת החיסיון, היינו, הרשימה עצמה עלולה לפגוע בביטחון המדינה אם תיחשף".

עוד נקבע בבש"פ 5965/12 פלוני נ' מדינת ישראל (18.10.2012) כי " באותם מקרים בהם עצם מסירת הפרטים ברשימה עלולה להביא לגילוי מידע חסוי, שבחשיפתו יש פוטנציאל לפגיעה בבטחון המדינה, כי אז ניתן להמנע ממסירת הרשימה ". לאחר שעיינתי גם בחומרים הקשורים בתעודת החיסיון, מצאתי כי פירוט מעבר למפורט בתעודת החיסיון עלול לחתור תחת תעודת החיסיון ולפגוע בביטחון המדינה. משכך, מידע זה כלול כדין בתעודת החיסיון.

8.

נוכח כל האמור, העתירה נדחית