בש"פ 5691/08 מדינת ישראל נ. פלוני

בכתב אישום שהוגש בחודש יולי 2007 נגד המשיב, יוחסו לו עבירות שעל חומרתן דומה כי לא יימצא חולק. נטען, כי המשיב כפה את עצמו, באיומים ואלימות, על גרושתו ממנה נפרד לפני 18 שנים. וכך לדוגמה, כתוצאה משורה של איומים שהשמיע באוזניה, היא נאלצה להגיע לביתו מספר פעמים, שם תקף אותה וביצע בה עבירות מין קשות.

בפתח ההליכים עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ובהחלטה מיום ז' באלול התשס"ז (21.8.07) נמצא כי בידי התביעה ראיות להוכחת הנטען על ידה בכתב האישום. יתר על כן, נמצא כי מדובר בנאשם בעל אישיות אובססיבית, המנסה להכתיב לגרושתו את דרך חייה, תוך שהוא אינו בוחל באמצעים, גם לא באיומים באמצעות נשק חם. כנגד אותה החלטה הוגש ערר, אולם הוא נדחה. משתמו תשעה חודשים מיום הגשתו של כתב האישום, נעתר בית משפט זה לבקשת המדינה, והורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. בבקשה שבפני עותרת המדינה להאריך את המעצר פעם נוספת.

אין ספק כי לכאורה מדובר במשיב ממנו נשקפת סכנה לקורבנו אם יינתן לו להתהלך חופשי, ועל כן בדין עותרת המדינה להמשך מעצרו. אולם, אף זאת אין לשכוח, מדובר במי שעומדת לו חזקת החפות וזכות היסוד להתהלך חופשי. לפיכך, הורה המחוקק בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כי יש לסיים את משפטו של נאשם הנתון במעצר תוך 9 חודשים. המחוקק היה ער לכך שאותה תקופה עלולה שלא להספיק במקרים מסוימים, ועל כן הוסיף והעניק לבית משפט זה את המסכות להאריך את המעצר לתקופות קצובות (סעיף 62 לחוק). אולם הוראה זו שבמקורה נועדה לתת מענה למקרה החריג, הפכה ברבות הימים להוראה בה נעשה שימוש תכוף, תכוף למדי. לכך גרם העומס הכבד מנשוא המוטל על הערכאות הדיוניות, וכפי שהתרענו לא אחת קרוב לוודאי שמצב זה עתיד להחמיר עוד.

באשר לעניינו של המשיב - שמיעת ראיות התביעה החלה רק בימים אלה, ולהערכת בא-כוחה של המדינה יסתיים חלק זה של המשפט במועד הראשון מבין שלושה שנקבעו לתיק זה בחודש ספטמבר 2008. מקובלת עלי השקפתו של הסנגור לפיה קצב שמיעת משפטו של שולחו רחוקה מלהניח את הדעת, וכי כרוך בכך גם עינוי דין. עם זאת, מיוחסים למשיב מעשים בהם, לכאורה, גלומה סכנה מרחיקת לכת למתלוננת ואף לכל מי שעלול להימצא בחברתה. את הסכנה הזו אינני סבור כי אני רשאי להניח לפתחה של אשה זו, וכל שנותר לקוות הוא כי ייעשה מאמץ לסיים את משפטו של המשיב בהקדם, על ידי הוספתם של מועדי דיון נוספים על אלה שנקבעו.

לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 4.7.08, או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 1078/07, של בית המשפט המחוזי, הכל לפי המוקדם.