בש"פ 5710/14מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש ) במ"ת 8002-08-14 מיום 25.8.2014, במסגרתה שוחרר המשיב לחלופת מעצר.

2.

נגד המשיב, קטין יליד שנת 1997, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ; התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיפים 274 (1), (2), (3), (25) לחוק העונשין; ייצור נשק בצוותא לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין; נשיאה והובלת נשק בצוותא לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין; וחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(2)(6) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.7.2014 קשר המשיב יחד עם אחרים, קשר לייצר בקבוקי תבערה וליידותם לעבר שוטרים במהלך הפגנה, בכוונה לפגוע בהם. במסגרת זו, הצטיידו הם בדלק ובבקבוקי זכוכית. המשיב נכח בעת ייצור בקבוקי התבערה, וביום 11.7.2014 במהלכה של התקהלות אסורה, הציתו המשיב יחד עם אחרים את בקבוקי התבערה ויידו אותם לעבר שוטרים שנכחו במקום. חלק מן הבקבוקים התלקח אך איש לא נפגע. כמו כן, ניסו הם לתקוף את השוטרים באמצעות יידוי אבנים לעברם ובכוונה להכשילם בתפקידם.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה העוררת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. בא כוח המשיב לא ביקש לטעון בעניין הראיות. העוררת טענה כי מעשיו של המשיב חמורים ומקימים חזקת מסוכנות ועילת מעצר מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ועל רקע התקופה המתוחה והמצב הביטחוני הקשה, גם בהיותו קטין, אין מנוס מלעצור אותו עד תום ההליכים. כן נטען כי לחובתו של המשיב רישום פלילי ללא הרשעה בגין עבירת התפרצות. בדיון בבקשה, ביקש בא כוח המשיב להורות על שחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית מלא בתוספת איזוק אלקטרוני בהשגחת הוריו וסבו. נטען כי חלופה זו נבחנה על ידי שירות המבחן ונמצאה מתאימה.

4.

בתמצית, תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי ביום 20.8.2014, העלה כי המשיב הוא נער אחראי ובן למשפחה קשת יום, אשר על אף הקשיים הוא מסתגל בצורה טובה במסגרת הלימודית ומנצל את זמנו הפנוי כדי לעבוד ולתמוך כלכלית במשפחה שלו. אשר לחלופה, ציין שירות המבחן החלופה המוצעת מתאימה וכי המשיב והוריו מודעים למשמעות הפרת התנאים, וכי סבו של המשיב מבין את תפקידו ויש לו סמכות כלפיו. יחד עם זאת, שירות המבחן הביע התלבטות ונמנע מלתת המלצה בעניינו של המשיב וזאת לנוכח מעורבותו באירוע הנוכחי ובעבירה קודמת, והשאיר את ההחלטה לבית המשפט.

5.

בהחלטה מיום 25.8.2014,

הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. נקבע כי העבירות המיוחסות למשיב הן בעלות סיכון רב לציבור וצוין כי לא בנקל יורה בית המשפט במקרים אלה על שחרור לחלופת מעצר. עם זאת, בית המשפט קבע כי במקרה הנוכחי מדובר בחלופת מעצר ראויה אשר יש בכוחה להשיג את תכלית המעצר. בית המשפט התרשם שאמו וסבו של המשיב מבינים את משימת הפיקוח ומסוגלים להטיל את מרותם על המשיב ולמנוע ממנו להפר את התנאים. בהחלטתו, נתן בית המשפט משקל גם לעובדה כי המשיב הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוח אמו וסבו, כאשר נקבע כי בכל עת שהותו ישהה עימו אחד מהוריו, הוא יפקיד 7,500 ש"ח; והמפקחים יחתמו על ערבות בסך 15,000 ש"ח להבטחת קיום התנאים. עוד הוטל על המשיב צו פיקוח למשך שלושה חודשים לפיו יהיה חייב להשתתף בתוכנית טיפולית בהתאם להוראות שירות המבחן.

הערר

6.

העוררת טוענה בכתב וכן בעל פה בדיון בפניי ביום 28.8.2014 כי נוכח חומרת המעשים, מעורבותו בכל שלבי הקשר, מעורבותו הקודמת בפלילים, והימנעות שירות המבחן מלתת המלצה בעניינו, אין מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. אשר לחלופת המעצר עצמה, נטען כי אין בכוחה להשיג את תכלית המעצר, בין היתר, לנוכח הקרבה למקום שבו אירעה ההתפרעות ונוח העובדה כי אחד המפקחים – סבו של המשיב – אינו מודע למעשים בהם מעורב המשיב, דבר הפוגע לשיטתה באפקטיביות הפיקוח. לבסוף, טענה העוררת כי אף שבתקופה האחרונה בוטאו עמדות שונות כלפי מעצר עד תום ההליכים של משתתפים בהתפרעויות והפרות סדר, היא סבורה כי ראוי שבית המשפט יפעל לפי אותה מדיניות שנהגה קודם לכן בבית משפט זה ולפיה בתקופות של מתיחות ביטחונית, נהג הוא להורות על מעצרם של מתפרעים ומפרי סדר גם כאשר דובר בקטינים.

7.

בדיון לפניי חזר בא כוח המשיב על טענותיו בבית המשפט המחוזי. הוא ציין כי במהלך השבועיים ששהה המשיב בביתו לאחר האירוע, הוא לא לקח מעורבות נוספת בהתפרעות כלשהי, למרות שבאותה תקופה לא הייתה רגיעה. בא כוח המשיב ציין גם את קטינותו של המשיב ואת העובדה שהוא לקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה. לבסוף, ציין המשיב את התרשמותו של שירות המבחן ושל בית המשפט מיכולותיהם של המפקחים לפקח עליו, וכי לנוכח הרגיעה במצב הביטחוני פוחת עוד יותר החשש להישנות המעשים.

בתום הדיון הוריתי על הארכת עצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת, ועתה הגיעה העת להכרעה בערר.

דיון והכרעה

8.

דין הערר להידחות. אין בידי לקבל את טענתה הגורפת של העוררת לפיה בתקופה מתוחה כגון זו שאנו מצויים בה, אין מקום להורות על שחרורם של קטינים שעברו עבירות של התפרעות וידויי אבנים, לחלופת מעצר. לאחרונה, ציינתי כי בעניינם של קטינים , גם בעבירות מהסוג שביצע המשיב, יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו , ועל בית המשפט לשקול את טיב חלופת המעצר והמלצות שירות המבחן שהובאו בפניו בעניינו של הקטין הספציפי (בש"פ 5707/14 מדינת ישראל נ' פלוני (27.8.2014)). לא פעם נאמר כי נטייתו של בית משפט זה היא לבכר ככל הניתן שיקולי שיקום בעניינם של קטינים וכי בדרך כלל שהותם בבית המעצר לא מטיבה את אורחותיהם (בש"פ 251/14 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 13 (14.1.2014)).

9.

מקום שבו ניתן להשיג את תכלית המעצר – שהיא איון עילת המעצר – באמצעים שפגיעתם פחותה, יעשה כן בית המשפט ולא יורה על מעצר מאחורי סורג ובריח. חלופת המעצר אליה שיחרר בית המשפט המחוזי את המשיב, הינה ראויה ויש בכוחה כדי להשיג את תכלית המעצר. גם שירות המבחן וגם בית המשפט המחוזי התרשמו מיכולתם של המפקחים לפקח על המשיב ולמנוע ממנו להפר את התנאים. הערבות וההפקדה הכספית מוסיפים נדבך בטחון נוסף, זאת בייחוד לנוכח היותה של המשפחה קשת יום, ולנוכח פועלו של המשיב לסייע בפרנסת המשפחה כפי שזה עולה מתסקיר שירות המבחן. אשר להמלצת שירות המבחן, יצוין כי היא בגדר המלצה בלבד ואין בית המשפט כבול אליה. הגם, כי במקרה הנוכחי שירות המבחן קבע כי החלופה הינה ראויה, ואולם הביע התלבטות מסוימת לאור מעורבותו של המשיב באירוע והשאיר את השיקול לבית המשפט המחוזי. אשר לקרבת בית הוריו של המשיב ממקום ביצוע העבירה, אמנם בדרך כלל הסמיכות הגיאוגרפית בין המיקום המוצע בחלופה למיקום ביצוע העבירה אינה מאפשרת הפחתה משמעותית של המסוכנות. אולם, במקרה הנוכחי, רגיעת הרוחות מפחיתה את אותה מסוכנות שמותירה הקרבה הגיאוגרפית. כך למשל, בבש"פ 5322/14 פלוני נ' מדינת ישראל (12.8.2014), נבחנה שאלת שחרור לחלופת מעצר, נאשם אשר מיוחסות לו עבירות של השתתפות באירועים של התפרעות וזריקת אבנים (המבקש 2 באותו תיק). השופט ח' מלצר קבע כי לנוכח העובדה שחלופת המעצר היא בבית הוריו הנמצא בכפר בו התבצעו ההתפרעויות, אין מנוס אלא מלהורות על המשך מעצרו. יחד עם זאת ציין השופט מלצר כי אין באמור כדי לשלול את זכותו של המבקש לפנות לערכאה הדיונית, כשיירגעו הרוחות , בבקשה לעיון חוזר בהחלטה (שם, בפסקה 10).

10.

סוף דבר, הערר נדחה. המשיב ישוחרר לאלתר בבית המשפט המחוזי בחיפה לחלופת מעצר כפי שהורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 25.8.2014, בכפוף למילוי התנאים שקבע בה.