בש"פ 5743/97 יהונתן בוטח עו"ד נ. מדינת ישראל

המבקש מאשר בנספח שהוגש יום לאחר הגשת הבקשה להארכת מועד, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו נמסר לו ביום 8.10.96. ביום זה שומע פסק הדין.

המדובר איפה באחור של כשנה בהגשת הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור, שעילתה עונש ההשעיה לשנתיים שהוטל על המבקש בחודש אוגוסט ש"ז בהליכים משמעתיים שנפתחו נגדו על-ידי לשכת עורכי הדין.

המבקש מציין כי מצבו הבריאותי בשנה האחרונה לא היה טוב וכן מצבו המשפחתי והכלכלי. ניתן להבין, כי המבקש נמצא במצוקה, אך קשה להניח כי לא היו הזדמנויות במהלך השנה שחלפה שלא ניתן היה לערוך בהן את הבקשה לרשות ערעור ולהגישה. יש בהשתלשלות הארועים כדי לתמוך בסברה כי הרצון לפתוח בשלב זה את ההליך הפלילי שנגמר לפני שנה הוא בבחינת נסיון של המבקש לשוב על עקביו לנוכח תוצאות ההליך המשמעתי שננקט נגדו. נסיון זה נועד לכישלון לנוכח משך התקופה שעברה וטיב הנימוקים שבפי המבקש.

הבקשה נדחית.