בש"פ 5781/21 סאלם אלנעמי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 19.8.2021 (השופטת י' רז-לוי ) ב-עמ"ת 39123-08-21, שבגדרה נדחה בעיקרו ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע מיום 12.8.2021 (השופטת ע' חולתא , ס"נ) ב-מ"ת 4455-08-21. על הפרק בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו, ובית משפט השלום הורה על קבלת תסקיר מבחן בעניינו עד ליום 19.9.2021, תוך שהמבקש ימשיך לשהות במעצר עד למתן החלטה אחרת. בית המשפט המחוזי דחה את הערר שהוגש על החלטה זו, " בכפוף לכך שבאם

עד ליום 19.9.2021 לא יתקבל תסקיר שירות המבחן, יהיה מקום שבית המשפט יבחן בעצמו את החלופה ".

נגד המבקש, יליד 12.5.2003, הוגש ביום 2.8.2021 כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסמים והחזקתם. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 28.7.2021 מכר המבקש לשניים אחרים, אחד מהם קטין, סם מסוג קנבוס במשקל 4.47 גרם; ועוד נטען כי המבקש החזיק באמתחתו בסם מסוג קנבוס במשקל 20.83 גרם וזאת שלא לצריכתו העצמית, וכן בכסף מזומן בסכום של 2,600 ש"ח. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו.

2.

בהחלטה מיום 2.8.2021 דחה בית משפט השלום את הדיון בעניינו של המבקש ליום 9.8.2021, ובהסכמת בא-כוחו נקבע כי הוא ייעצר עד למתן החלטה אחרת. במהלך הדיון שהתקיים ביום 9.8.2021 הסכים בא-כוחו של המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והוצגה חלופת מעצר הכוללת מעצר בית בבית מגוריו של המבקש ופיקוח אנושי של אמו ואחיו. במסגרת הדיון הביע בית המשפט את עמדתו שלפיה בית המשפט לא ישחרר עצור לחלופת מעצר בפיקוח בני משפחתו במקום מגוריו ללא המלצה מתאימה מאת שירות המבחן. על כן ביקש בא-כוח המבקש דחייה, וזאת כדי לגבש חלופה אחרת המרוחקת מסביבת מגוריו של המבקש; ודיון נקבע ליום 12.8.2021. בדיון שהתקיים ביום 12.8.2021 ציין בא-כוח המבקש כי לא עלה בידה של משפחת המבקש לאתר חלופת מעצר מחוץ ליישוב שבו מתגוררת המשפחה, ולפיכך חזר בא-כוח המבקש על בקשתו המקורית כי בית המשפט יבחן בעצמו את החלופה המוצעת בבית המשפחה ובפיקוח האם והאח, וזאת ללא הפניית המבקש לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. באת-כוח המשיבה מצדה עתרה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח, והתנגדה להגשת תסקיר בעניינו.

בהחלטתו מיום 12.8.2021 ציין בית משפט השלום כי המעשים המיוחסים למבקש מקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית, שלפיה מעצר הוא הכלל ושחרור לחלופת מעצר הוא החריג. עם זאת צוין כי נסיבות המקרה עשויות לאפשר שחרור לחלופה, וזאת בשים לב למספר נתונים: כמות הסם שאינה גדולה, העובדה שמדובר בצעיר ללא הרשעות קודמות, והיעדר אינדיקציה שלפיה המבקש עצמו הוא " מחולל הפשיעה העיקרי או בעל גישה לסמים בכמות מסחרית באופן עצמאי ". בית המשפט ציין כי " הכלל הנוהג הוא כי גם במצבים אלה, הערכת המסוכנות ובחינת החלופות תיעשה על ידי שירות המבחן ", ועם זאת הפנה לכך ש" גם בעניין זה חל כרסום בפסיקה ובמציאות, בעיקר בשל הקושי הרב הנובע מהזמן הממושך בהמתנה לתסקירי מעצר, והעומס המוטל על שירות המבחן ". בהתייחסו לעניינו של המבקש, ציין בית המשפט כי נמסר שהמבקש פועל בשירותה של תחנת סמים במקום המרוחק מבית מגוריו, וזאת ללא ידיעת בני משפחתו. בנסיבות אלה נקבע כי יש צורך שהחלופה המוצעת תיבחן באמצעות שירות המבחן, וזאת " על מנת לבחון מהם הגורמים אשר הובילו את [המבקש] לביצוע העבירות ויכולתה של משפחתו הגרעינית לפקח עליו, להציב לו גבולות, להוות גורם סמכותי עבורו ולזהות את מוקדי הסיכון שבבירור לא זיהו עד כה, דבר אשר איפשר את ביצוע העבירה ". לנוכח האמור הורה בית משפט השלום על הגשת תסקיר עד ליום 19.9.2021, ונקבע דיון ליום 29.9.2021.

3.

על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, ובמסגרתו הוא הלין על כך שבית משפט השלום לא בחן בעצמו את החלופה, אלא הורה על עריכת תסקיר על ידי שירות המבחן. בהחלטתו מיום 19.8.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הערר וקבע כי הנמקת בית משפט השלום ביחס לצורך בתסקיר מבוססת על טעמים ענייניים. בית המשפט המחוזי התייחס לכך שהמעשים נושא כתב האישום בוצעו בעוד המבקש התגורר בבית הוריו, וציין כי על כן ישנה חשיבות ל הערכה רחבה יותר של יכולתם של בני המשפחה לפקח על המבקש כיאות. עם זאת צוין כי יש טעם גם בדברי בא-כוח המבקש שלפיהם מדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי. לנוכח הדברים האלה וכפי שכבר נזכר, הערר נדחה " בכפוף לכך שבאם עד ליום 19.9.2021 לא יתקבל תסקיר שירות המבחן, יהיה מקום שבית המשפט יבחן בעצמו את החלופה ".

4.

מכאן בקשת הרשות לערור. במסגרת הבקשה טוען המבקש כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי טעו כאשר נמנעו מלבחון בעצמם את חלופת המעצר שהוצעה. על פי הטענה, החלטותיהם מנוגדות להחלטה שניתנה לאחרונה ב-בש"פ 3812/21 מוקלד נ' מדינת ישראל (15.6.2021) (להלן: עניין מוקלד ), שם נקבע, לשיטת המבקש, כי " בעבירת סחר בקנביס בנסיבות חמורות בהרבה מהמקרה שבנדון ניתן לשחרר לחלופת מעצר ללא תסקיר ". המבקש מפנה לכך שבעניין מוקלד הואשם המבקש שם בהחזקת 6 ק"ג סם וציוד נוסף ובסחר בסמים במשך שנה וחצי; ומוסיף כי הלה שוחרר לחלופה בלא להידרש למתן תסקיר מאת שירות המבחן. עוד טוען המבקש כי ההידרשות לתסקיר שירות המבחן מותירה אותו במעצר לתקופה של כחודש וחצי, וזאת " כאשר מוסכם על פניו שהמקרה של המבקש מתאים בנסיבותיו לשחרור לחלופה "; ובהתאם נטען כי מדובר בהמתנה מיותרת ובלתי מידתית.

המבקש

סבור כי ההימנעות משמיעת החלופה היא משגה עקרוני; וכי הדבר שונה ממצב שבו בית משפ ט השלום היה שומע וחוקר את המפקחים המוצעים בעצמו ורק לאחר מכן ומשהתקשה להחליט על התאמתם לשמש כחלופה, היה מורה על קבלת תסקיר מאת שירות המבחן. לפי הטענה, הימנעות זו מנוגדת לפסיקת בית משפט זה שלפיה יש לשאוף להרחבת המקרים שבהם בית המשפט יבחן את החלופה בעצמו. עוד נטען כי דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח גילו הצעיר של המבקש והיעדר עבר פלילי.

עוד טוען המבקש כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי טעו כאשר קבעו כי העובדה שהחלופה המוצעת היא בבית הוריו, שם הוא מתגורר, מחייבת קבלת תסקיר מאת שירות המבחן. המבקש סבור כי מדובר בגישה מרחיקת לכת וגורפת, וכי ההורים הם הגורמים הטבעיים שביכולתם לשמש כמפקחים במסגרת חלופת מעצר. לגישתו, " ההורים טרם מעצר בנם אינם אותם הורים לאחר מעצר בנם על כל המשתמע מכך ". כן נטען כי מקום החלופה המוצעת מרחיק את המבקש ממקום ביצוע העבירה, וזאת מאחר שבית ההורים נמצא ביישוב שגב שלום בעוד העבירה בוצעה לכאורה ברהט.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות לערור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, בקשת רשות לערור "בגלגול שלישי" תיבחן לפי אמת מידה מצמצמת, כפי שנקבעה בעניין חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) והוחלה גם בהליכים פליליים ( ראו מני רבים ,

בש"פ 4451/20 מחיסין נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (9.7.2020)). הלכה היא כי רשות לערור תינתן במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות ייחודיות המצדיקות התערבות (בש"פ 3210/21 קראעין נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (24.5.2021); בש"פ 6513/20 אלמלך נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (1.10.2020)).

אמת מידה מצמצמת זו מקבלת משנה תוקף שעה שמדובר בבקשה המכוונת כנגד החלטה ב"ערר ביניים", כבמקרה דנן. המדובר בערר המוגש עוד טרם שהתקבלה החלטה בנוגע להתקיימותם של כל שלושת התנאים הדורשים בחינה כאשר על הפרק בקשה למעצר עד תום ההליכים: קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה; קיומה של עילת מעצר; והיעדר חלופת מעצר שבאפשרותה להשיג את תכלית המעצר תוך פגיעה פחותה בנאשם. ערר כזה יידון כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות, ובהן טעות ברורה על פניה הנוגעת לקיומן של עילת מעצר או ראיות לכאורה, או חשש ממשי כי המעצר אינו חוקי מסיבה אחרת (בש"פ 4561/21 אבו עסב נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (6.7.2021); בש"פ 3771/17 סלאמה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (9.5.2017)); וכבר נקבע כי אמת מידה זו חלה גם כאשר עסקינן בבקשת רשות לערור "בגלגול שלישי" המכוונת כנגד "ערר ביניים" (בש"פ 4591/21 אבו גודה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.7.2021); בש"פ 6661/18 כהן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (21.9.2018)). אין זה המקרה המצדיק סטייה מן הכלל.

6.

החלטותיהם של בית משפט השלום ושל בית המשפט המחוזי מנומקות כדבעי, ולא מצאתי כי נפל בהם פגם המצדיק התערבות "בגלגול שלישי", בהינתן שבקשת הרשות לערור מכוונת נגד החלטה שניתנה ב"ערר ביניים". כפי שציינו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, העובדה שהאירועים נושא כתב האישום התרחשו בעוד המבקש התגורר בחיק משפחתו הגרעינית מעוררת ספק באשר ליכולתה של החלופה המוצעת, הכוללת פיקוח על ידי האם והאח, ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מהמבקש. ייתכן כי כטענת המבקש, הגשת כתב האישום נגדו ומעצרו הדליקו "נורה אדומה" אצל בני המשפחה הגרעינית שמשליכה בהתאם על יכולתם לפקח עליו (ואיני מביעה עמדה בעניין); ואולם בקביעה שלפיה יש צורך בתסקיר מאת שירות המבחן על מנת לבחון שאלה זו אין פגם המצדיק התערבות "בגלגול שלישי" במסגרת בקשה שהוגשה ביחס להחלטה ב"ערר ביניים". בוודאי אין לומר שמדובר "במשגה עקרוני", כלשון המבקש.

עוד יצוין כי אין לגזור לענייננו גזירה שווה מעניין מוקלד , כטענת המבקש, שכן אין הנדון דומה לראיה. אמנם בעניין מוקלד מדובר היה בכתב אישום בעל חומרה יתרה מזה של המבקש; ואולם, הזרקור שם הוצב על "עמדתו העקרונית" של בית המשפט המחוזי, שלפיה חזקת המסוכנות הסטטוטורית בעבירות סמים שוללת באופן גורף כל אפשרות של שחרור לחלופת מעצר, עמדה שלא ניתן היה להותיר על כנה. ועוד יודגש כי ההשוואה שמציג המבקש בין עניינו לבין עניין מוקלד מתייחסת אך לחומרת העבירות, והיא אינה מתייחסת ל שוני המהותי בחלופות המעצר

שהוצעו בכל אחד מן המקרים. מכל מקום, בענייננו הן בית משפט השלום הן בית המשפט המחוזי קבעו כי יש להידרש תחילה לתסקיר, ובכך לא נפל כל פגם.

אכן, העומס שבו נתון שירות המבחן מוכר וידוע, וההמתנה לקבלת תסקיר בעת הנוכחית אורכת פרק זמן בלתי מבוטל שבמהלכו נתון העצור במעצר מאחורי סורג ובריח; ואולם אין בכך כדי להביא להימנעות מהסתייעות בתסקיר במקרים שבהם הדבר נדרש. כאמור, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי סברו כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים, ואיני מוצאת מקום להתערבות בקביעה זו. בטרם סיום יוזכר כי בית המשפט המחוזי, תוך עריכת האיזונים המתבקשים, קבע כי " באם עד ליום 19.9.2021 לא יתקבל תסקיר שירות המבחן, יהיה מקום שבית המשפט יבחן בעצמו את החלופה ", וגם משום כך אני סבורה כי אין הצדקה להתערב בהחלטה.

7.

סוף דבר, הבקשה נדחית.