בש"פ 5842/10 מדינת ישראל נ. פלוני

א.

בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים יום החל מיום 22.8.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 25162-11-09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

רקע והליכים

ב.

עיקרי המקרה פורטו בהחלטת השופט לוי מיום 25.1.10 בבש"פ 487/10. נגד המשיב, יליד 1979, הוגש כתב אישום המיחס לו שתי עבירות של מעשה מגונה בקטינה על ידי בן משפחה (סעיף 351(ג)(2) בצירוף סעיף 348(ב) ובנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), ומעשה סדום בקטינה על ידי בן משפחה (סעיף 351(א) בצירוף סעיף 347(ב) ובנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק). כנטען בכתב האישום, המשיב ביצע עבירות מין במתלוננת – אחותה של אשתו, קטינה ילידת 1998 – הפשיט אותה, נגע באיבר מינה, החדיר את איבר מינו לפיה ואילץ אותה לבצע בו מין אוראלי; ובמקרה אחר, החדיר את ידיו מתחת לחולצתה, ומישש את חזה. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי (החלטות מיום 20.12.09 ו-6.1.10). נקבע, כי בתיק קיימות ראיות לכאורה, ולאחר קבלת תסקיר שירות המבחן הוחלט כי המסוכנות הטבועה בעבירה, והסכנה להישנות המקרה, מחייבים את מעצר המשיב. ערר לבית משפט זה נדחה על ידי השופט לוי (כאמור מעלה), ונאמר, כי אכן קיימות ראיות לכאורה בתיק, וכי נוכח החשש מהישנות העבירות והשפעה על עדים, נכון היה להותיר את המשיב במעצר. אולם, צוין כי יש לשוב ולבחון את המשך מעצרו בתום עדותם של עדי התביעה 3 עד 7.

הבקשה והדיון

ג.

בבקשה הנוכחית נמסר, כי בתיק העיקרי נשמעו עד כה שבעה עדי תביעה, התיק קבוע להמשך שמיעת הוכחות ליום 16.9.10, והוערך כי שמיעת ההוכחות עתידה להסתים במועד זה. נאמר, כי הימשכות ההליכים בתיק העיקרי נובעת בעיקרה מהתנהלות המשיב, אשר ביקש מספר דחיות של הדיונים לשם הסדרת ייצוגו. נטען, כי העבירות המיוחסות למשיב מלמדות על מסוכנות עזה, הן למתלוננת והן לקטינות אחרות, וכי בנוסף קיים חשש מפני שיבוש מהלכי משפט אם ישוחרר המשיב. על כן נתבקשה הארכת המעצר.

ד.

עו"ד חדד טענה למדינה כי היו תקלות בראשית הייצוג, נשמעו מרבית עדי התביעה, בספטמבר אמורה להסתיים פרשת הראיות, ויש להניח כי שמיעת התיק לא תארך.

ה.

עו"ד גוטליב טענה בלהט רב למשיב, כי עדי התביעה הרלבנטיים כולם העידו ועל כן נותרה עדות של חוקרת בלבד, שאין לגביה חשש שיבוש. החוקרת, שילדה למזל טוב, לא הגיעה לבית המשפט; השופט לוי בשעתו קבע כי המשך המעצר ייבחן לאחר שמיעת עדים 7-3; יש לזכור את הנחיית המחוקק באשר לנקודת תשעת החודשים; אין מדובר בבעל עבר פלילי מכביד, וניתן לשחררו למעצר בית באיזוק ותוך ערבויות; זאת מה גם שההליכים איטיים, ואף לאחר הייצוג המוסדר ניתנו תאריכים מאוחרים.

ו.

לשיטת האת כוח המדינה יש חשש להשפעה על עדים גם לאחר סיום עדותם, והעילה המרכזית היא מסוכנות, נוכח אופיה של הפרשה; וקצב המשפט סביר.

הכרעה

ז.

עיינתי בתסקיר שירות המבחן מ-4.1.10, המתאר רקע משפחתי ואישי קשה של המשיב (לרבות - עבירות), והוערכה רמת סיכון להמשך הבעייתיות, נוכח התמקדות המשיב בעצמו ללא ראיית המתלוננת; החלופה שהוצעה לא הומלצה על-ידי שירות המבחן, והועלתה אפשרות אחרת שלא מוצתה, בין השאר נוכח אי הופעתו של אחד המפקחים המוצעים; סוף דבר, לא הומלץ לעת ההיא על שחרור.

ח.

למשיב רישום פלילי מ-2001 בעבירות רכוש, ומ-2005 בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שם נדון למאסר בעבודות שירות.

ט.

בסופו של יום סבורני, מחד גיסא, כי יש להאריך את המעצר כמבוקש. מאידך גיסא, מתוך כיבוד החלטתו של השופט לוי מ-25.1.10, בה נאמר "כי שאלת הצורך בהמשך מעצרו של העורר ראויה לשוב ולהיבחן בתום עדותם של עדי התביעה 3 עד 7", ומתוך שככל שהבינותי העידו עדים אלה, יש מקום להזמין תסקיר עדכני, התסקיר יונח בתוך 21 יום (ימי הפגרה במניין) על שולחנו של בית המשפט המחוזי, ואני מקדים תודה לשירות המבחן. בית המשפט ידון ויכריע. אוסיף, כי אמנם היה הדבר מתאים יותר להליך עיון חוזר שעל הסניגוריה היה לכאורה להגישו לאחר העדויות הללו לפי החלטת השופט לוי, אך אין הוא בלתי אפשרי, בנסיבות הספציפיות, גם בהליך זה. פשיטא שאיני נוטע כל מסמרות באשר להכרעת בית המשפט המחוזי לפי שיקולו עם קבלת התסקיר.

י.

המעצר מוארך איפוא בתשעים יום מ-22.8.10, או עד לפסק הדין בתיק 25762-11-09 בבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, בכפוף להזמנת תסקיר כאמור.