בש"פ 5852/98 מדינת ישראל נ. מג'לי אבו-כף

זוהי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיון לרצח וחבלה בנסיבות מחמירות. נסיבות המקרה פורטו בהחלטותיהם הקודמות של חברי השופט י' זמיר בבש"פ 6479/97 וחברי השופט א' מצא בבש"פ 3708/98.

מתברר כי הסנגור הגיש בינתיים בקשה לעיון חוזר במעצר בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בנימוק של כירסום בראיות והתמשכות המשפט. בבקשה זו טרם ניתנה החלטה.

בא-כוח המשיב מתנגד להארכת המעצר, אך הוא מגביל את טיעוניו לעובדה כי המשפט נמשך - באשמת התביעה - מעבר לזמן הסביר. אין הוא מעלה בפני את הטענות בדבר כירסום בראיות, סוגייה העומדת, כאמור, להכרעה בפני בית המשפט המחוזי.

נמצא כי עלי לצאת מן ההנחה שעדיין קיימת תשתית ראייתית לכאורה לאשמתו של המשיב. כמו כן, לא הופרך החשש כי שחרור המשיב ממעצר מהווה סיכון ממשי לבטחון הציבור ולבטחון המתלונן ובני משפחתו, חשש שהניע את חברי להיעתר לבקשת המדינה להחזיק את המשיב במעצר.

עיקר טענותיו של בא-כוח המשיב מכוון נגד ניהול המשפט מצד התביעה, אשר לטענתו גרם וממשיך לגרום לעיכובים בלתי סבירים. אין ספק כי יש להתייחס בכובד ראש לטענות בדבר ניהול בלתי תקין של משפט, הגורם לעיכובים בעשיית הדין. בעקבות החלטתו של חברי השופט א' מצא נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי מספר ישיבות נוספות לבירור האשמה. מתברר כי בדיונים ביום 15.7.98 וביום 1.9.98 התייצבו מספר עדי תביעה, אשר התביעה החליטה לוותר עליהם. ביום 1.9.98 קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ששה תאריכים להמשך המשפט, חמישה בחודש ספטמבר ותאריך נוסף מיד אחרי חג הסוכות. אולם בשל ניסוי שנערך על-ידי התביעה ב3.9.98- בעניין אפשרויות זיהוי דמויות בשעת חושך במקום ביצוע העברה, התבטלו שתי ישיבות - על פי בקשת הסנגוריה. זו ביקשה לחקור חקירה נגדית את עד המומחה שהעיד על הניסוי. מפאת העדרו של מומחה מצד הסנגוריה מן הארץ, היא נאלצה לבקש את ביטול הישיבות כאמור.

בא-כוח המשיב מלין על התביעה כי ניסוי כזה, מן הראוי היה לערוך לפני זמן רב, ולכן התביעה אחראית בעקיפין לביטול הישיבות. באת-כוח התביעה הסבירה כי הצורך בניסוי התעורר לאחר שהתברר כי יכול והארוע התרחש בשעות החשיכה, בניגוד להנחתה הקודמת של התביעה.

הגעתי למסקנה כי העיכוב שחל בהמשך המשפט, בשל הניסוי ובשל העדרו של מומחה הסנגוריה מן הארץ, אינו בלתי סביר. כן התברר כי פרשת התביעה עומדת בפני סיום וכי אין מניעה כי פרשת ההגנה תחל בקרוב. מכאן כי יש יסוד לתקווה שהמשפט יסתיים בהקדם.

אי לכך, אני נעתר לבקשת המדינה ומאריך את מעצרו של המשיב עד לתום תשעים ימים, שמניינים מיום 21.9.98, או עד למתן פסק-דין במשפטו של המשיב בת"פ 939/97 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.