החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5861/20 מדינת ישראל נ. עמוס דב סילבר

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הנכבד נעתר לבקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, בשל עילות מעצר חזקות, מסוכנות ממשית והחשש להימלטות. נדחו טענות הסנגוריה לגבי קצב ניהול המשפט, אך הורה למדינה לטפל בהעברת חומרי החקירה כדי שההליך יתקדם ביעילות.

העובדות

המשיב מואשם, לכאורה, בעמידה בראש ארגון פשיעה לסחר בסמים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. למשיב עבר פלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות, והוא נעצר באוקראינה ונמלט בעודו ממתין להסגרתו לישראל. הסניגור טען לקצב ניהול הליך איטי ולסוגיות קבילות ראיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בשנית נוכח מסוכנותו, החשש להימלטות וקצב ניהול ההליך?

הלכות

  1. 1

    בבקשות הארכת מעצר השיקולים המרכזיים הם מסוכנות המשיב, לרבות החשש מהימלטות, וקצב ניהול ההליך.

    ״השיקולים המרכזיים שביסוד ההכרעה בבקשות מעין זו הם שניים. האחד, שעניינו האינטרס״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על פני הדברים עילות המעצר חזקות ומצביעות על מסוכנות ממשית, ולכן יש לאמץ את עמדת המבקשת, אף שיש להתייחס לטענות הסנגוריה בדבר קצב ניהול המשפט.

    ״אין להתעלם מטענות הסנגוריה לגבי קצב״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    על המדינה לפעול ביתר שאת להסדרת העברת חומרי החקירה כדי שהמשפט יתנהל בצורה יעילה ועניינית.

    ״עם זאת, הועלו טענות ביחס להעברת חומרי החקירה, ועל המדינה לפעול״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מסוכנות
  • החשש להימלטות
  • קצב ניהול ההליך
  • עילות מעצר
  • ארגון פשיעה
  • סחר בסם
  • חזקת החפות
  • העברת חומרי החקירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5861/20

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

עמוס דב סילבר

בקשה

להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),

התשנ"ו-1996, בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז לוד

תאריך הישיבה:

י"ג באלול

התש"ף

(2.9.2020)

בשם המבקשת:

עו"ד אפרת גולדשטיין

רוזן; עו"ד שירי רום;

עו"ד עתליה מרקוביץ'

בשם המשיב:

עו"ד איתי בר עוז;

עו"ד ניצן ביילין

החלטה

1.

מונחת לפני בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ "ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב החל מיום 7.9.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם מביניהם.

השיקולים המרכזיים שביסוד ההכרעה בבקשות מעין זו הם שניים. האחד, שעניינו האינטרס הציבורי באופן מובהק, הוא השיקול של מסוכנות המשיב, שכולל לעיתים את החשש מפני הימלטותו מן הדין. השני, קצב ניהול ההליך. שיקול זה, שגם הוא משקף את האינטרס הציבורי הרחב, שם את הדגש בזכויות הנאשם במשפט הפלילי בהיותו במעצר.

2.

כתב האישום מגולל פרשה מורכבת ומסועפת. המשיב, לכאורה, עמד בראש ארגון פשיעה במסגרת הפרשה המכונה "טלגראס". הארגון היה מעורב, לפי כתב האישום, בעסקאות סמים בכמויות עצומות ובהיקף של מאות מיליוני שקלים במשך תקופה של כשנתיים. פעילות הארגון כללה, בין השאר, הדחת קטינים לסחור בסמים ולצרוך אותם. הפעילות התאפיינה גם בניצול אמצעים טכנולוגיים לשם הסוואתה.

בהיבט של מסוכנות, למשיב עבר פלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות, לרבות סחר בסם וגידול סם. שיקול המסוכנות נועד להדגיש את החיוניות ואת הצורך הרב שנאשם ימשיך להיות מוחזק במעצר, חרף העובדה שטרם הורשע בדין ושהוא נהנה מחזקת החפות. במובן הרחב, המעצר נועד להתמודד עם אפקט אחר המשתלב במסוכנות מצד המשיב – החשש להימלטות מן הדין. מן החומר שהוצג עולה כי המשיב אכן נעצר באוקראינה, ונמלט בעודו ממתין להסגרתו לישראל בשדה התעופה בקייב. עניין זה נוסך נופך נוסף לבקשת המדינה.

3.

אשר לקצב ניהול ההליך, הסניגור טען כי התקיימו עד כה 15 ישיבות, שבהן העידו 14 עדים בלבד. כן הדגיש את המורכבות של התיק, שמבוסס גם על ראיות דיגיטליות. הסניגור טען כי יש סוגיות קשות של קבילות וקבלת הראיות, שקשורות גם לצווי החיפוש שהוצאו, וכי הופרו הוראות חוק האזנת סתר. לכן, הגם שקבועים 14 דיוני הוכחות נוספים, המשפט לא עתיד להסתיים בתקופה הקרובה. באת כוח המדינה טענה, מנגד, כי ניתנו החלטות בידי בית המשפט המחוזי בכל הקשור לסעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ולהשקפתה אופן ניהול המשפט יביא להתקדמותו בצורה יעילה.

אין להתעלם מטענות הסנגוריה לגבי קצב ניהול המשפט, בראי הזמן שעשוי להידרש עד לסיומו. עם זאת, על פני הדברים עילות המעצר חזקות ומצביעות על מסוכנות ממשית. בסיכום כלל הטענות, נראה כי יש לאמץ את עמדת המבקשת. עם זאת, הועלו טענות ביחס להעברת חומרי החקירה, ועל המדינה לפעול ביתר שאת כדי שעניינים אלה יוסדרו והמשפט יתנהל בצורה יעילה, עניינית, ובאופן שיתרכז בעיקר – בירור אשמת המשיב.

4.

סוף דבר, הנני נעתר לבקשה, ומאריך את המעצר ב-90 יום, החל מיום 7.9.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה

היום, י"ג באלול התש"ף (2.9.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

הלכות

  1. 1בבקשות הארכת מעצר השיקולים המרכזיים הם מסוכנות המשיב, לרבות החשש מהימלטות, וקצב ניהול ההליך.
  2. 2על פני הדברים עילות המעצר חזקות ומצביעות על מסוכנות ממשית, ולכן יש לאמץ את עמדת המבקשת, אף שיש להתייחס לטענות הסנגוריה בדבר קצב ניהול המשפט.
  3. 3על המדינה לפעול ביתר שאת להסדרת העברת חומרי החקירה כדי שהמשפט יתנהל בצורה יעילה ועניינית.