בש"פ 5868/12 יגאל חג'ג' נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט ב' אזולאי) מיום 19.7.12, לפיה דחה בית המשפט את בקשתו של העורר לשינוי מקום מעצר הבית בו הוא שוהה. בית המשפט מצא שאין לאפשר לעורר לחזור לבית מגוריו בשים לב לסיכונים ולחשש שבבית מגוריו תהיה לעורר אפשרות קלה יותר לבצע עבירות מן הסוג בו הוא מואשם.

1.

נגד העורר יחד עם שני אחיו ואדם נוסף הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של החזקה וניהול מקום משחקים אסורים, ארגון הגרלות והימורים, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועוד. על פי כתב האישום, העורר יחד עם שותפיו לכתב האישום החזיקו וניהלו מקומות משחקים אסורים והימורי ספורט ברשת האינטרנט בהיקף של מיליוני שקלים. הנסיבות בהן בוצעו העבירות המפורטות בכתב האישום הן חמורות ביותר.

2.

בתמצית יצוין כי העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו ולאחר ששהה 11 חודשים במעצר, שוחרר למעצר בית מלא בעיר אשקלון ביום 26.2.12 באיזוק אלקטרוני, בערבויות כלכליות ובפיקוח ערבים. לאחר כארבעה חודשים במעצר בית, ביום 25.6.12 התיר בית המשפט המחוזי את יציאתו של העורר לעבודה חמישה ימים בשבוע למשך חמש שעות כל יום בפיקוח של אחד הערבים.

3.

העורר הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר ושינוי מקום מעצר הבית מביתו של המפקח בעיר אשקלון, לבית מגוריו של העורר, אף הוא בעיר אשקלון, מבלי לשנות מיתר רכיבי מעצר הבית וזהות מפקחיו. ביום 19.7.12 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ב' אזולאי) את הבקשה.

יש לציין כי גם אחיו של העורר, המואשם אף הוא בפרשה זו, הגיש בקשה דומה לשינוי מקום מעצר הבית לביתו וזו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. ערר שהגיש אחי העורר לבית המשפט העליון נדחה על-ידי כבוד השופט נ' סולברג (בש"פ 2693/12 חג'ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.4.12)).

מכאן הערר שלפניי.

4.

בא כוח העורר טוען כי נוכח העובדה שהעורר יוצא מידי יום למשך 6-5 שעות למקום העבודה, אין בסיס לחשש שיפר את תנאי השחרור אם יותר לו לשהות בביתו. הוא מוסיף כי העורר לא הפר את תנאי השחרור לאורך כל התקופה שבה שהה במעצר בית. הדבר מלמד על צמצום מסוכנותו של העורר ומחליש את הנימוק כי שהותו במעצר בית בביתו תהווה מצע נוח לביצוען של עבירות, כך בא כוח העורר. הוא מסביר כי המקום שבו העורר נמצא כעת, בבית גיסו, אינו נוח בשל מערכת יחסים עכורה עם אשת הגיס, שלא מאפשרים לו להוסיף ולשהות שם. עוד נטען כי תחילת ההוכחות באישום הראשון – האישום המרכזי בכתב האישום – עתידה להתרחש בחודש ינואר לכל המוקדם, מה שמטה את הכף לקבלת הערר.

5.

באת כוח המדינה הגיבה כי כל הסכמה של המדינה דוגמת ההסכמה ליציאתו של העורר לעבודה משמשת להגנה בסיס לבקשה נוספת ועליית מדרגה בתנאי השחרור. כאשר מדובר במתן הרשאה ליציאה לעבודה יש לכך הצדקה והגיון, עם זאת המצב שונה לגבי הבקשה לחזור לבית מגוריו, שכן ככל שיחזור העורר לביתו הפיקוח עליו קטן והחשש להישנות עבירות נעשה ממשי יותר. למפקח קשה יותר לבצע את תפקידו כאשר העורר נמצא ומפוקח בביתו.

6.

בהחלטתו לדחות את הערר שהגיש אחיו של העורר להעתקת מעצר הבית לבית מגוריו, כתב השופט נ' סולברג: "לפי טיב העבירות המיוחסות לעורר (קשירת קשר לפשע, הלבנת הון, סחיטה באיומים, ניהול הימורים, החזקת מקומות למשחקים אסורים, עבירות מס); לפי נסיבות ביצוען (כמפורט בכתב האישום); ובהתחשב בעברו הפלילי, יש צורך לדקדק היטב בתנאי שחרורו מן המעצר".

הדברים שנאמרו מקובלים עליי והולמים את גישתי לגבי הערר שלפניי. עיון במהלך השתלשלות הליכי המעצר בתיק זה יוצרת תמונה של בקשות חוזרות ונשנות לשחרור, לשינוי תנאי מעצר, לעיון חוזר ועררים. נראה שבתי המשפט בערכאות השונות היטו אוזן והלכו לקראת העורר ואחיו בלב פתוח ונפש חפצה. עם זאת, כפי שציין השופט סולברג בהחלטתו לגבי האח כי לאחר החלטת השופט ג'ובראן מיום 20.2.12 ספק אם היה מקום לשוב ולבקש הקלה בתנאי השחרור, שכן, השעה אינה בשלה לכך והעורר אינו מתאים לכך. גם בעיניי נראה שהתביעה ובית המשפט נהגו בעורר לפנים משורת הדין. למרות המסוכנות הניבטת מהמעשים הורה בית המשפט לשחרר את העורר לחלופת מעצר עם איזוק אלקטרוני. לאלה נוספה כאמור ההחלטה לאפשר לו להשתלב בעבודה מדי יום למשך חמש שעות ליום.

מקבלת אני את טענת באת כוח המדינה כי קיים הבדל בין מעצר בית בבית הגיס המפקח לבין מעצר בית בביתו של העורר. לא יכול להיות ספק שהמצע הנוח ביותר לבצע עבירות הוא בביתו של העורר, הן במה שנוגע לתחושתו ויכולתו של העורר והן במה שנוגע לאסרטיביות של המפקחים.

אני סבורה שנושא תנאי המעצר של הנאשמים בפרשה זו העסיק את בתי המשפט די והותר. בתי המשפט הלכו במירב לקראתם ועתה על שני הצדדים לעשות כל שניתן ולהפנות מאמציהם לקידום ההליכים ולשמיעת התיק. עם זאת ולמרות האמור, איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שהשאיר לעורר אפשרות לשוב ולפנות לבית המשפט ולהציע חלופה אחרת באשקלון או במקום מתאים אחר שאינו במקום מגוריו.

בכפוף לאמור, הבקשה נדחית.