בש"פ 588/09 מדינת ישראל נ. שמעון לוי

1.

זוהי בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.

2.

כתב האישום מייחס למשיבים את העבירות הבאות; רצח בכוונה תחילה (משיב 2 בלבד); ניסיון לרצח (משיב 1 בלבד); רצח אגב ביצוע עבירה (מבצעים בצוותא)(משיבים 1 ו-3 בלבד); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (כל המשיבים); ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (כל המשיבים); החזקת נשק בלא רשות על-פי דין (משיבים 1 ו-2 בלבד); נשיאת נשק בלא רשות על-פי דין (משיבים 1 ו-2 בלבד). כנגד שותף לעבירה, מאור כהן, מתנהל משפט נפרד.

3.

בשלב זה הסתיימה פרשת התביעה, והחלה להישמע פרשת ההגנה. מועד נוסף להוכחות שהיה קבוע ליום 16.2.09 בוטל.

4.

ביום 7.5.07 הוגש כתב אישום כנגד משיבים 1 ו-3. באותה עת טרם נעצר משיב 2. ביום 4.7.07, לאחר מעצרו של המשיב 2 והגשת כתב אישום נפרד נגדו, אוחדו הדיונים במשפטם של שלושת המשיבים. על-פי כתב האישום, המשיבים הינם מכרים. מאור כהן, שותפם לעבירה, שימש בזמן הרלבנטי מנהל מחלקת דגים במרכול. המשיבים קשרו קשר עם מאור לבצע שוד אלים במרכול תוך שימוש בנשק חם. מאור מסר מידע פנים למשיב 3, וזה מסר אותו ליתר המשיבים, והם קשרו על-פי מידע זה את הקשר הפלילי. במועד מימוש הקשר, הגיעו משיבים 1 ו-2 למרכול לאחר שהצטיידו באקדחים, קסדות

ומסכות. הם הסתערו על המאבטחים במקום והיכו אותם. משיב 2 נטל את אקדחו של המאבטח וירה בראשו מטווח קצר והרגו. משיב 1 רץ אל הקופה במטרה ליטול את שק הכסף, בעוד משיב 2 מחפה עליו, תוך שהוא יורה לכל עבר בשני אקדחים שאחז בידיו. עובד המרכול מיכאל סופייב תפס את משיב 1 בניסיון למנוע ממנו ליטול את שק הכסף. משיב 1 נאבק עימו ואף ירה לעבר גופו, אך זה הסיט את גופו וכך ניצל מפגיעת הכדור. עובדי המרכול הצליחו להשתלט על משיב 1 עד לבואם של עובדי הביטחון. משיב 2 נמלט מן המקום.

שלושת המשיבים נעצרו עד תום ההליכים. בעניינו של משיב 3 נתקבל תסקיר מעצר אשר בחן אפשרות של חלופת מעצר אך לא בא בהמלצה בכוון זה, לאחר שמצא כי רמת הסיכון למעורבותו בפלילים של משיב זה גבוהה.

בית משפט זה האריך מספר פעמים את מעצרם של המשיבים לאחר שמצא כי רמת מסוכנותם, לאור חומרתם הרבה של המעשים המיוחסים להם, אינה מאפשרת את שחרורם. על פי אותן החלטות, בנסיבות המיוחדות והחמורות של מקרה זה, שיקול התמשכות המשפט נסוג בפני האינטרס הציבורי לבודד את המשיבים מן הציבור נוכח החשש ממסוכנותם.

5.

המדינה הסבירה בבקשתה כי התארכות המשפט נובעת בחלקה מבקשות דחייה של ההגנה לצורך הסדרת הייצוג, ולצורך לימוד חומר הראיות. כן טענה כי בשלב זה, פרשת ההגנה בעיצומה וכל המשיבים העידו. לכל המשיבים עבר פלילי, ומסוכנותם אינה מאפשרת את שחרורם.

6.

באי כוח המשיבים עמדו בהרחבה על התארכותו הרבה של המשפט. הם ציינו כי חלק מהאחריות להתמשכות המשפט עומדת גם לפתחה של המדינה. לדבריהם, מאחר שעדי התביעה סיימו להעיד, אין עוד חשש לשיבוש מהלכי המשפט ולא הונח כל יסוד לסיכון מפני הימלטות ביחס למשיבים 1 ו-3. בא כוח משיב 2 טען כי מ דובר

בהליך המבוסס על ראיות נסיבתיות, ולכן פרשת ההגנה תתארך, ויש לקחת בחשבון שיקול זה לענין המשך מעצרו של משיב זה.

באי כוח משיב 3 טענו כי יש מקום להבחין בין משיב 3 לבין המשיבים 1 ו-2 לענין המשך המעצר. משיב 3 לא נכח במקום בעת בצוע השוד, ולכן מידת מעורבותו מבחינת אחריותו הפלילית שונה מזו של משיבים 1 ו-2. הם בקשו, למצער, כי יוגש תסקיר מעצר עדכני בעניינו של משיב זה כדי שניתן יהיה לבחון את אפשרות שחרורו.

המדינה התייחסה לבקשה זו באומרה כי, משיב 3, אף שלא נכח בעת השוד, היה הרוח החיה ביצירת הקשר הפלילי, והוא זה שעמד מאחורי תכנון השוד האלים, ולכן אין לאבחן בינו לבין המשיבים האחרים לצורך המשך המעצר.

7.

לא יכול להיות ספק כי התארכות המשפט והמשך מעצרם של המשיבים במהלך התנהלותו מהווה שיקול בעל משקל מיוחד בהליך זה.

המשפט החל באמצע שנת 2007, והיום, בתחילת שנת 2009, טרם הושלמה פרשת ההגנה, וניתן להעריך כי יידרש עוד זמן עד לסיומו של המשפט בפסק דין. ניתן כמובן להתחקות אחר הגורמים הספציפיים להתארכות המשפט ולבחון את חלקו של כל גורם המעורב בהליך להתארכות זו. אולם בהתחקות כזו לא יהיה כדי לגרוע מן העובדה האובייקטיבית שיש להתמודד עימה והיא - התמשכות המשפט מבחינת הפגיעה בחירותם של המשיבים, והיחס בין גורם זה לבין שיקולי האינטרס הציבורי שעניינם הגנה על שלום הציבור מפני מסוכנותם של המשיבים, ושמירה על תקינות ההליך השיפוטי מפני שיבוש, ומפני חשש הימלטות של מי מן המשיבים, באם ישוחררו.

8.

שיקולי התמשכות המשפט בהקרנתם על אורך תקופת מעצרם של נאשמים ועל מידת הפגיעה בחירותם האישית הם בודאי בעלי משקל רב. ככל שתקופת המעצר מתארכת, כך משקלם של שיקולים אלה הולך ורב. אולם שיקולים אלה הם רק חלק ממכלול שיקולים רחב יותר שיש להעריך לצורך הכרעה בבקשה להארכת מעצר. אופי העבירות נשוא המשפט, מסוכנותם של הנאשמים, והחשש לפגיעה בתקינות ההליך השיפוטי אם ישוחררו מחייבים הערכה ומתן משקל ראוי בהתאם לנסיבות הענין. נדרש שיקלול של השיקולים השונים ואיזון ביניהם, וככל שהמשפט מתארך, משתנה המשקל היחסי שיש לייחס לכל אחד מהם.

9.

בנסיבות מקרה זה, מ דובר

בקשר פלילי אשר יצא אל הפועל בנסיבות חמורות ביותר, והביא למות אדם. נסיבותיו של אירוע השוד המזוין, שכל שלושת המשיבים היו שותפים במידה כזו או אחרת לתכנונו ולביצועו, מי בהשתתפות פעילה ומי בהשתתפות סבילה, הביא לביצוע עבירת רצח שבה קופדו חיי אדם. משיב 2, שהיה המבצע העיקרי של עבירת ההמתה, נמלט על נפשו ונתפס רק בשלב מאוחר יותר. לכל המשיבים עבר פלילי מכביד.

שיקולי ההגנה על הציבור מפני מסוכנותם המופלגת של המשיבים גוברים ומכריעים בנסיבות מקרה זה גם נוכח שיקולי התארכות המשפט. לאור חומרת הענישה הצפויה למשיבים אם יורשעו בעבירות החמורות המיוחסות להם, קימת סכנה מובנית להימלטות, מה גם שמשיב 2 ניסה כבר כוחו בהימלטות מן המשטרה עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום. בנסיבות אלה, חרף התמשכות המשפט, אינני רואה אפשרות לבחון את שחרורם בחלופה של משיבים 1 ו-2 בלא לסכן באופן בלתי מידתי את שלום הציבור ואת תקינות ההליך המשפטי.

10.

עם זאת, בהתחשב בהתארכות המשפט, יש לתת משקל-יתר לטענת בא כוח משיב 3 לפיה ראוי לאבחן בינו לבין משיבים 1 ו-2 מבחינת חלקם הממשי בביצוע עבירת ההמתה באירוע השוד המזוין. למשיב 3 מיוחס חלק ארי בתכנון השוד ובגיבוש התכנית הפלילית, אולם במועד האירוע לא נכח במקום, ולכן חלקו בעבירות החמורות שבוצעו אינו חופף במדויק לזה של משיבים 1 ו-2, אשר מימשו הלכה למעשה, ובמו ידיהם, את התכנית הפלילית. כן יש לציין כי עברו הפלילי של משיב 3 פחות מכביד מזה של המשיבים האחרים.

11.

בנסיבות אלה, ונוכח התארכות המשפט, נראה לי כי ראוי לפנות פעם נוספת לשירות המבחן לצורך בחינת עדכנית של מידת מסוכנותו בהקשר לאפשרות שחרורו

בחלופת מעצר שתוצע על ידיו. במסגרת התסקיר, ראוי לבחון גם את מידת החשש להימלטותו מן הדין וחשש לשיבוש אפשרי אחר על ידיו של תקינות ההליך השיפוטי.

12.

התסקיר יוגש בתוך 15 יום, מובהר בזאת, כי אין בהוראה בדבר הגשת התסקיר משום נקיטת עמדה כלשהי בשלב זה באשר לנאותות שחרורו של משיב 3 לחלופת מעצר. לאחר קבלת התסקיר יישקל תוכנו ביחס לכל שאר השיקולים הצריכים לעניין, ותתקבל החלטה סופית.

13.

לאור האמור, אני מחליטה;

(א) מעצרו של משיב 1 יוארך בתשעים יום מיום 31.1.09, ומעצרו של משיב 2 יוארך בתשעים יום מיום 23.2.09, או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.

(ב) מעצרו של משיב 3 יוארך בשלב זה עד למתן החלטה בבקשת המדינה, אשר תינתן לאחר קבלת תסקיר מעצר בעניינו. התסקיר יוגש בתוך 15 יום.

ראוי בסיום הדברים להדגיש את הצורך לעשות כל מאמץ על מנת לקדם את שמיעת הראיות ואת סיומו של המשפט בהליך זה, וחזקה על הערכאה הדיונית כי תעשה כל שביכולתה להגשים מטרה זו.