בש"פ 5899/00 מדינת ישראל נ. זיו איורקן

המבקש עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירת רצח. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-המשפט לעוצרו עד תום ההליכים, ובעבור תשעה חודשים והמבקש במעצר, הורה שופט בית-המשפט העליון, בהסכמה, על הארכת המעצר בתשעים ימים נוספים. תשעים הימים חלפו עברו, והמדינה ביקשה שוב להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. כב' השופטת ביניש שמעה את הבקשה, ונענתה לה. על-פי החלטה זו האחרונה אמור המבקש לשהות במעצר תשעים ימים נוספים החל ביום 26.8.2000.

2.הבקשה המונחת לפניי עתה הינה בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטתה של השופטת ביניש לעצור את המבקש כמוסבר לעיל. לתמיכה בבקשתו מעלה בא-כוח המבקש טעמים מטעמים שונים, בראשם הטעם כי המשפט לא התנהל עד כה בקצב

ראוי וכי לעתיד לבוא צפוי המשפט שיתנהל בקצב איטי עוד יותר. כן מעלה בא-כוח המבקש טעמים נוספים לבקשתו.

3.בראשית הדברים נאמר, כי המעשה המיוחס למבקש - והנחה לכאורה היא, לעת-הזו, כי יש ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב האישום - מעשה רצח מזעזע הוא של ילדה כבת ארבע-עשרה. המבקש וחברו פיתו את הילדה לבוא למקום מסויים, ומאותו מקום גררו אותה לחורשה סמוכה והשליכו אבנים כבדות על ראשה ועל גופה, עד שהביאו למותה. קשה לצייר מעשה רצח מזוויע כמעשה המבקש וחברו, ובהחלטות שניתנו עד כה באשר למעצרו עמדו השופטים על הדבר שוב ושוב.

4.אשר להתנהלות המשפט לגופו: שוב נתקלים אנו, כפי שנתקלים אנו לעיתים קרובות - לעיתים קרובות יתר אל המידה - באבן הנגף שהתיבות "הילכת קינזי" טבועות בה. העד העיקרי של התביעה הוא שותפו של המבקש למעשה הזוועה. אותו שותף - האמור להעיד נגד העורר - עומד הוא עצמו לדין בעבירה של הריגת הילדה, ומטעם זה שמשפטו נמשך והולך נעצרו גלגלי ההליכים בעניינו של המבקש. השאלה היא אפוא אם יש הצדק להמשיך ולהאריך את מעצרו של המבקש כבקשת המדינה. שאלה זו עמדה לפני השופטת ביניש בהחלטתה האחרונה, ולמרות זאת החליטה להאריך את מעצרו של המבקש. אלא מה? מסתבר כי לפני השופטת ביניש הונח מידע מוטעה, ולטענת בא-כוח המבקש, מידע מוטעה זה הוליד את ההחלטה להאריך את המעצר. בשל כל אלה מבקש הוא ייערך עיון חוזר בבקשת המעצר.

5.ומה היה אותו מידע מוטעה? כאמור, המשך משפטו של המבקש אחוז ותלוי בסיום משפטו של שותפו למעשה העבירה (הילכת קינזי). בנסיון לשכנע את השופטת ביניש כי משפטו של אותו שותף הנה-הנה עומד הוא להסתיים, הודיעה פרקליטות המדינה לבית-המשפט כי סיכומי הגנה במשפטו של השותף הוגשו ביום 9 באוגוסט, וכי עתה ממתינים בעלי-הדין להכרעת הדין. עובדה זו מוזכרת גם בהחלטתה של השופטת ביניש בקובעה כי "עתה הוגשו כבר סיכומי הצדדים במשפטו של השותף והכרעת הדין צפוייה בקרוב".

משנפלה טעות כה חמורה בהחלטה, כך טוען בא-כוח המבקש, נופלת ההחלטה מאליה, ויש לשחרר את המבקש מכלא המעצר בו הוא מצוי.

6.שמעתי את הסבריו של עורך-דין למברגר, בא-כוח המדינה, ושוכנעתי כי נפלה אמנם טעות במידע שמסרה הפרקליטות לבית-המשפט, אלא שטעות זו - כפי שניתן היה לשער - נעשתה בתום-לב גמור. וזה פשר הדברים.

7.הסניגור המייצג את שותפו של המבקש הוא עורך-דין חנא בולוס, איש הסניגוריה הציבורית, אשר מונה לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית במחוז חיפה. כהחלטת בית-המשפט במשפטו של אותו שותף, אמור היה עורך-דין בולוס להגיש את סיכומי ההגנה עד ליום 31 ביולי 2000, אלא שמספר ימים קודם לכן ביקש להאריך את המועד להגשת הסיכומים בשלושה ימים נוספים, עד ליום 3 באוגוסט. ביום 3 באוגוסט לא הגיש עורך-דין בולוס את סיכומיו בכתב, וביום 6 באוגוסט הגיש בקשה להארכה נוספת להגשה של סיכומיו עד ליום 9 באוגוסט. נאמר לי כי בנוסף לבקשתו זו שבכתב, התחייב עורך-דין בולוס לפני עורך-דין ליפשיץ, בא-כוח המדינה במשפטו של השותף - על-פה - כי זו-הפעם אכן יעמוד בדיבורו.

8.על רקע זה כתבה הפרקליטות בבקשתה להאריך את מעצרו של המבקש לפנינו, כי עורך-דין בולוס אכן הגיש את סיכומיו, כהתחייבותו, ביום 9 באוגוסט.

9.אלא שלא כך היה, ומסתבר כי עורך-דין בולוס ביקש ארכה נוספת להגשת סיכומיו, זו הפעם עד ליום 18 בספטמבר. משהגיע יום ה18- בספטמבר, והוא לא עמד בדיבורו, הגיש עורך-דין בולוס, באותו יום, בקשה כי יותר לו לדחות את הגשת הסיכומים בארבעה עשר ימים נוספים. פרקליטות המחוז התנגדה לבקשה, ובהחלטתו מיום 21 בספטמבר דחה בית-המשפט את הבקשה הנוספת למתן ארכה.

10.החלטתו של בית-המשפט הותירה, כמסתבר, אך רושם מועט, ועורך-דין בולוס לא הגיש סיכומי הגנה כפי שחוייב להגישם.

משנמצא לו כך, החליט בית-המשפט להביא את הדברים לידיעת הסניגור הציבורי במחוז חיפה, כדי שזה ימנה לנאשם עורך-דין בהקדם. זו-הפעם הותירה ההחלטה רושם על עורך-דין בולוס, וסיכומי ההגנה הוגשו לבית-המשפט ביום 8 באוקטובר.

11.בלא כל קשר לבקשה שלפניי, אבקש כי החלטתי זו תובא לידיעתו של הסניגור הציבורי הראשי - פרופ' קנת מן, אשר יעשה כשיקולו וכחוכמתו.

12.הערת אגב: משנודע לפרקליטות המדינה כי נפלה שגגה במידע שהביאה לפני בית-המשפט בבקשתה להאריך בשנית את מעצרו של המבקש, ראוי היה כי תפנה ביוזמתה לבית-המשפט, תסב את תשומת ליבו לטעות שנפלה ותוסיף ותעמוד על בקשתה להארכת מעצר. אני מניח שהדבר לא נעשה מתוך טרדות היתר של אנשי הפרקליטות, ואין צורך שאוסיף.

13.הערת אגב נוספת: שוב נתקלים אנו בקשיים שהילכת קינזי זורעת בדרכם של הליכים פליליים; וכפי שהעיר בית-המשפט העליון לא-אחת, ראוי שהאחראים על כך במשרד המשפטים יתנו דעתם לדבר ויחליטו את הנדרש להחליט. אשר לענייננו שלנו, נוכחנו בעליל לאן מוליכה אותנו הילכת קינזי, ומתוך שהארכתי לא אוסיף.

14.כהחלטתה של השופטת ביניש, מעצרו של המבקש עומד לפקוע ביום 14 בנובמבר. טוען בא-כוחו המלומד: מלכתחילה התנהל המשפט בעצלתיים (שש ישיבות בלבד) ומטעמי הילכת קינזי לא נשמעו ראיות מאז יום 8 במאי. מצויים אנו כיום לקראת סופו של חודש אוקטובר, ובשים לב להליכים במשפטו של השותף, קרוב להניח כי גם בתקופת ההארכה השניה - עד ליום 14 בנובמבר - לא יהיו כל הליכים. משלא ידענו אימתיי יסתיים משפטו של השותף, אפשר כי לא תהיינה ישיבות נוספות במשפטו של המבקש אף בתקופת ההארכה השניה, והמדינה תבקש תקופת הארכה שלישית למעצרו. ביודענו כל אלה, כך מוסיף הוא וטוען, אך דין וצדק הם כי המבקש ישוחרר ממעצרו.

15.אכן, השאלה הניצבת לפניי להכרעה בה, אינה שאלה קלה כל עיקר. מן העבר האחד ניצבים אנו נוכח עבירת רצח מזוויעה, רצח בדם קר של ילדה כבת

ארבע-עשרה. לא זו בלבד, אלא שעד הנה לא נתפענח הרקע לאותו רצח נורא, ולא ידענו מה היה חטאה הכבד של אותה ילדה שנגזר עליה כי חייה יילקחו בגינו. המעשה מדבר בעד עצמו; צווח וזועק הוא בקול רם שהמבצע אותו ישב במעצרו עד תום ההליכים. מן העבר האחר ניצבים אנו בפני קיר הברזל של קינזי, ואין אנו מותרים לעבור דרכו אלא לאחר סיום משפטו של השותף; והנה, סיום המשפט מביא להשתהות בלתי נסבלת במשפטו של המבקש. על כל אלה נוסיף, כי מעון גיל-עם סירב לקלוט את המבקש כמתגורר בו בחלופת מעצר, חלופת המעצר שמציע בא-כוחו - בבית דודתו - אינה נראית לי חלופה ראויה.

16.שקלתי את הדברים מכאן ומכאן, ואני מחליט כי אין מקום לעיון חוזר בהחלטתה של השופטת ביניש לעצור את המבקש עד ליום 14 בנובמבר. האכזריות הבלתי רגילה בה בוצעה העבירה הינה יוצאת דופן, ובתיתי דעתי לכך שהתביעה הצהירה כי נכונה היא לוותר על חלק מעדיה, אני סבור שראוי הוא המבקש כי ימשיך להיות במעצר כהחלטתה של השופטת ביניש.

17.לא נותר לי אלא להביע תקווה כי בית-המשפט היושב לדין במשפטו של השותף יעשה כמיטבו - אם ניתן לומר כן: למעלה ממיטבו - כדי ליתן את הכרעת הדין ואת גזר הדין (אם יעלה הצורך לכך) בעגלא ובזמן קריב. כך גם יעלה בידנו לעבור מבעד לקיר הברזל של הילכת קינזי.

סוף דבר: הבקשה לעיון חוזר נדחית.

היום, כ"ו בתשרי התשס"א (25.10.2000).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00058990. G02