בש"פ 5900/09 בושיק לוקאס נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור את העורר עד תום משפטו.

2.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, תקיפה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא וסחיטה באיומים. כתב האישום מתאר סדרה של התרחשויות שארעו בחודש אפריל האחרון. בחורה כלשהי פיתתה את המתלונן להגיע לדירה מסוימת בבאר שבע ביום 13.4.09. המתלונן הגיע לדירה, וכן היו במקום העורר, אדם נוסף והבחורה. במהלך הדברים, כך לפי כתב האישום, תקף העורר את המתלונן. האחר איים על המתלונן ודרש ממנו סכום של 200,000 ₪ כתנאי לשחרורו. האחר התקשר לאדם נוסף ודרש ממנו להגיע לדירה עם הכסף. בהמשך היה העורר מעורב בנסיון לקבל את הכספים שנדרשו על מנת שהמתלונן ישוחרר. או אז הוא נעצר על ידי אנשי משטרה. המעורבים האחרים נמלטו ולא נעצרו עד עתה.

3.

כאמור, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה של המשיבה והורה על מעצר עד תום ההליכים. יצוין, כי בפני בית המשפט המחוזי הונחו שני תסקירים. בתסקיר השני המליץ השירות על שחרור לחלופת מעצר בפיקוח של בני משפחה בעיר רמת גן. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, כי הסיכון הנשקף מן העורר הינו ברמה גבוהה, שכן מדובר באדם ש"הסכים לשתף פעולה למעשים שעיקרם עשיית דין עצמי במדרג הגבוה תוך זלזול מוחלט באושיות אכיפת החוק...".

4.

מסכים אני עם בית המשפט המחוזי, כי במקרה דנא אין זה מן הראוי להורות על שחרור לחלופת מעצר. יוצא אני מנקודת הנחה, כי החלופה שהוצעה, כשלעצמה, הינה חלופה ראויה באופן תיאורטי. עם זאת, לא ניתן להתעלם ממהותם של המעשים המיוחסים לעורר ואשר נמצא להם בסיס לכאורי בחומר הראיות הגולמי. העורר היה מעורב יחד עם אחרים במעשה סחיטה שהיה כרוך בכליאתו של המתלונן, תוך שנדרשו סכומי כסף גבוהים על מנת שהמתלונן ישוחרר. מוכן אני אף לצאת מן ההנחה שהעורר לא עמד בראש הקושרים, אלא אחד המעורבים האחרים עמד מאחורי המזימה. אף אם כך הוא, הרי המעשים המיוחסים מצביעים, כשלעצמם, על סיכון ברמה גבוהה לשלום הציבור. על כן, מקרה זה אינו מתאים לשימוש בחלופת מעצר.

5.

הערר נדחה.