בש"פ 5933/09 דודי כהן נ. מדינת ישראל

1.

בחודש ינואר האחרון הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט לתעבורה ברמלה המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, קבלת רשיון בהעלמת דבר הפסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. לאחר דיונים שונים שאין צורך לתאר את פרטיהם החליט בית המשפט לתעבורה שלא לעצור את העורר עד תום משפטו אלא הורה על מעצר בית. בהמשך אף הוחלט להקל בתנאי מעצר הבית. בית המשפט קבע, עם זאת, כי רשיון הנהיגה של העורר יפסל עד לסיום משפטו. בהמשך הוגשה בקשה לעיון חוזר שנדחתה ככל שמדובר בעניין הרשיון. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז נדחה. על כך הערר שבפניי.

2.

פרטי העניין מופיעים בהחלטות של בית משפט שלום לתעבורה ובית המשפט המחוזי, ולפיכך איני רואה צורך להידרש לפרטים. עם זאת חובה לציין, כי בעת הדיון בשאלה האם לעצור את העורר עד תום משפטו טען סניגורו המלומד, כי המסוכנות ככל שמדובר בעורר קשורה בנהיגה ועל כן אין הצדקה למעצר עד תום ההליכים. לא ניתן להתעלם כיום מאותם דברים. אכן, העורר מנסה להסביר את עובדת הנהיגה בלא רשיון באירועים שונים בהם היה מעורב עורך דין שלטענתו הונה אותו. כפי שציינו הערכאות הקודמות, הנושא האמור יתברר במשפט עצמו. בשלב הנוכחי יש לומר שקיימות ראיות לכאורה נגד העורר וצידוק לפסילה.

3.

נקודה נוספת שראוי להתייחס אליה נוגעת למשך הזמן שיחלוף עד לסיום המשפט. כאמור, כתב האישום הוגש בחודש ינואר האחרון והדיון במשפט נקבע לחודש דצמבר הקרוב. התקופה אינה קצרה, במיוחד בהתחשב בכך שעסקינן בהליך המתנהל בבית המשפט לתעבורה. נראה לי, כי לעת הזאת אין עדיין מקום לשקול את עניין החזרת הרשיון. ברם, אם המשפט לא יסתיים תוך זמן קצר לאחר הדיון הקבוע לחודש דצמבר, יהיה בהחלט מקום לשקול את כל הנושא מחדש.

4.

הערר נדחה.