פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5948/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
ויאצסלב נחשונוב
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -
מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך
הישיבה:
כ"ב באב
התשס"ט (12.8.09)
בשם
המבקשת:
עו"ד מ'
בוכמן-שינדל
בשם
המשיב:
עו"ד
ד' ילוז
החלטה
1.
המשיב עצור זה כתשעה חודשים בעניין כתב אישום שהוגש נגדו. המבקשת עתרה להארכת המעצר בתשעים ימים. ביום 22.7.09 החלטתי להיעתר לבקשה. בדיון שנערך באותו יום לא התייצבה הסניגורית. לאחר מכן היא הגישה בקשה לעיון חוזר, והחלטה זו עוסקת בכך. לעניין החלטה זו אתעלם מהחלטתי מיום 22.7.09 ואכריע בעניין כאילו לא ניתנה אותה החלטה.
2.
המשיב עומד לדין בבית משפט השלום חדרה. בכתב האישום מופיע נאשם נוסף. לשניים מיוחסות עבירות של חבלה או פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפת שוטר במילוי תפקידו בנסיבות מחמירות. הנאשם האחר מואשם אף בהחזקת סכין למטרה לא כשרה. כתב האישום מייחס למשיב גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי הנטען בכתב האישום, תקפו השניים יחד עם שלישי את המתלונן ופצעו אותו. הנאשם האחר דקר את המתלונן ואילו המשיב היכה בראשו של המתלונן באמצעות אבן. משהשניים נעצרו בתחנת המשטרה, הם תקפו אנשי משטרה.
3.
בכל הנוגע לבקשת המבקשת למעצר עד תום ההליכים התנהלו מספר דיונים בערכאות השונות. בסופו של דבר הגיע העניין לבית משפט זה. ביום 15.1.09 החליט חברי השופט א' רובינשטיין (בש"פ 11083/08) כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. חברי הורה על הגשת תסקיר מעצר. התסקיר שהוגש היה שלילי, ולפיכך נותר המשיב במעצר. הואיל והמשפט לא הסתיים, הוגשה הבקשה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים.
4.
המשיב הינו צעיר יליד שנת 1990. חרף גילו הצעיר, מסתבר כי לחובתו רישומים פליליים לא מעטים וכי הוא כבר ריצה מספר עונשי מאסר. מעשי האלימות נשוא כתב האישום בוצעו כעשרה ימים לאחר שהמשיב שוחרר מן הכלא. הוא נמצא בסטטוס של אסיר ברשיון. מעל ראשו של המשיב תלוי מאסר מותנה בר הפעלה בן 12 חודשים. יצוין, כי הנאשם האחר שוחרר לחלופת מעצר. לנאשם האחר אין עבר פלילי. עם זאת חובה לציין, כי כתב האישום מייחס לנאשם האחר ולא למשיב את מעשי הדקירה.
5.
במהלך הדיון בפניי ביקשה הסניגורית המלומדה להעלות טענות לפיהן חל כרסום בחומר הראיות, וזאת בעקבות שמיעתם של מספר עדי תביעה. לא מצאתי לנכון לאפשר להעלות טענות בכיוון זה. זאת, שכן הדרך הנכונה להציג טענות באשר לכרסום בראיות הינה זו של הגשת בקשה לעיון חוזר בפני הערכאה הדיונית. דרך זו פתוחה בפני המשיב.
6.
נתונים נוספים שיש לציינם נוגעים להתנהלות המשפט. מסתבר, כי המשיב לא הובא למספר דיונים על ידי שירות בתי הסוהר. כמו כן, בשתי הזדמנויות לא התייצב מתורגמן ולפיכך לא ניתן היה לקיים דיון. אציין עוד, כי בדיון שנערך ביום 19.1.09 בבית משפט השלום הציע בית המשפט לשני הסניגורים מועדים מוקדמים, אך אותם מועדים לא התאימו מבחינת יומנם של הסניגורים. מתיאור זה עולה, כי הן המדינה והן הסניגורים תרמו לכך שהמשפט התארך.
7.
עתה עלינו לסכם את הנתונים שהובאו עד כה. אין מדובר בתיק מורכב. תיק מעין זה בהחלט ראוי לו שיסתיים תוך תשעה חודשים. ברם מתברר, כי סיבות שונות תרמו להתארכותו של ההליך. בסופו של דבר יש לשקול בעיקר את הסוגיה של חשש לפגיעה באינטרסים ציבוריים לעומת האינטרס של המשיב-הנאשם. כבר ציינתי, כי עסקינן בצעיר שלחובתו עבר פלילי מכביד. לעניין זה יצוין, כי בין היתר הורשע הוא בעבר בהפרת הוראה חוקית. כאמור, מעל ראשו של המשיב תלוי מאסר מותנה בר הפעלה. זאת ועוד, שירות המבחן ציין בתסקיר המעצר כי להערכתו קיים סיכון גבוה להישנותם של מעשי העבירה. שקלול הנתונים מביאני לכלל מסקנה כי ראוי להאריך את המעצר. הנחתי היא, שבית משפט השלום יעשה מאמץ על מנת לסיים את המשפט תוך תקופת ההארכה.
8.
לפיכך תיוותר ההחלטה מיום 22.7.09 בעניין הארכת המעצר על כנה.
ניתנה היום, כ"ב באב תשס"ט (12.8.09).
ש ו פ ט