בש"פ 6011/01 מדינת ישראל נ. ולרי שוורצמן

בפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס והדחה בחקירה. עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאחר שהשתכנע כי ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופה למעצר. המדינה הגישה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי (בש"פ 5871/00). הערר נתקבל ובית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתי בבש"פ 5871/00 הנ"ל קבעתי כי מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנותו וכי מסוכנות זו מתחזקת נוכח העובדה שנגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום נוסף המייחס לו ביצוע עבירות של אינוס, מעשה סדום ותקיפה, שבוצעו באופן דומה. בינתיים הורשע המשיב בהליך הנוסף שהתנהל נגדו בכל העבירות שיוחסו לו, ובית המשפט המחוזי גזר את דינו לשש שנות מאסר בפועל ולשנתיים מאסר על-תנאי.

משלא הסתיים משפטו של המשיב בתום תקופת תשעת החודשים מיום מעצרו, כקבוע בחוק, האריך בית משפט זה (השופט א' א' לוי) את מעצרו ב- 90 ימים החל מיום 8.5.01, וזאת בהסכמת בא כוחו של המשיב. על פי האמור בבקשה שלפניי, פרשת ההגנה החלה עוד טרם החלה תקופת ההארכה הראשונה, אך לא היה בתקופה זו כדי לסיים את פרשת ההגנה, ולשם כך נדרשת ההארכה המבוקשת כעת.

נוכח מסוכנותו של המשיב, כפי שהיא נלמדת מכתב האישום שהוגש נגדו ומהעבירות הנוספות בהן הורשע, ונוכח הסכמת באת כוחו להארכה המבוקשת, אני נעתרת לבקשה ומאריכה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 5.8.01 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.